משתמש:חיים נהר/פסוקים ואימרות במבט החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה "
מ (החלפת טקסט – " לימוד התורה " ב־" לימוד התורה ")
מ (החלפת טקסט – "נשמה " ב־"נשמה ")
שורה 9: שורה 9:
*"אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן"<ref>[[בבא קמא]], דף כ"ו עמ' א'.</ref>, ועל כן הוא משלם נזק כמועד. הטעם לכך, שכל תנועה של ה[[אדם]], בין אם היא מתוך [[בחירה חופשית|בחירה]] בין אם היא לא מתוך בחירה, היא תנועה [[רצון|רצונית]]. גם התנועה שבעת ה[[שינה]], היא באה מן ה[[דמיון]] שנשאר ב[[גידי הרצון]] בעת השינה<ref>"ועתה ישראל", [[תער"ב]]. [[שיחה|שיחת]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשכ"א]]</ref>.
*"אדם מועד לעולם, בין ער בין ישן"<ref>[[בבא קמא]], דף כ"ו עמ' א'.</ref>, ועל כן הוא משלם נזק כמועד. הטעם לכך, שכל תנועה של ה[[אדם]], בין אם היא מתוך [[בחירה חופשית|בחירה]] בין אם היא לא מתוך בחירה, היא תנועה [[רצון|רצונית]]. גם התנועה שבעת ה[[שינה]], היא באה מן ה[[דמיון]] שנשאר ב[[גידי הרצון]] בעת השינה<ref>"ועתה ישראל", [[תער"ב]]. [[שיחה|שיחת]] [[שמחת בית השואבה]] [[תשכ"א]]</ref>.
*"תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" - אמרו חז"ל (ברכות נ"ז) "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" ומפרש [[מאה שערים (ספר)|בספר מאה שערים]]: "אל תקרי מורשה" - [[לימוד התורה]] אינו כמו ירושה שאינה דורשת שום הכנה. "אלא מאורסה" - כשם שאירוסין בא על ידי קידושין, כך על האדם לקדש ולהכין עצמו ל[[לימוד תורה]], ורק אז תשתמר בקרבו.
*"תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" - אמרו חז"ל (ברכות נ"ז) "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" ומפרש [[מאה שערים (ספר)|בספר מאה שערים]]: "אל תקרי מורשה" - [[לימוד התורה]] אינו כמו ירושה שאינה דורשת שום הכנה. "אלא מאורסה" - כשם שאירוסין בא על ידי קידושין, כך על האדם לקדש ולהכין עצמו ל[[לימוד תורה]], ורק אז תשתמר בקרבו.
*"אם בחוקותי תלכו" - ''''אם'''' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה שהקב"ה כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית הנשמה מהלך.  
*"אם בחוקותי תלכו" - ''''אם'''' זה הוא לשון תחנונים כמאמר רז"ל, שכוונתו - הלואי בחוקותי תלכו. וזה שהקב"ה כביכול מתחנן לפניהם שישמרו את התורה - זה עצמו מסייע ונותן כח לאדם שיעמוד בבחירתו הטובה. ועוד זאת: אשר בחוקותי - תלכו; שנעשית ה[[נשמה]] מהלך.  
*"המצטער פטור מן הסוכה" אדם שמצוות סוכה גורמת לו צער - פטור מן הסוכה. ופירשו [[חסידים]]: "המצטער" - מי שציווי של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מסוגל לגרום לו צער - "פטור מן הסוכה" - אינו ראוי לשבת בתוך ה[[אור]] אלוקי נעלה שישנו בסוכה.
*"המצטער פטור מן הסוכה" אדם שמצוות סוכה גורמת לו צער - פטור מן הסוכה. ופירשו [[חסידים]]: "המצטער" - מי שציווי של הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו מסוגל לגרום לו צער - "פטור מן הסוכה" - אינו ראוי לשבת בתוך ה[[אור]] אלוקי נעלה שישנו בסוכה.
*"השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך" - "אתה" - כינוי ל[[כנסת ישראל]], [[נשמה|נשמת]] האדם שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. וזאת היא חובת ה[[תפילה]], "לשמוע" ולהתבונן בתפלת הנשמה, היינו, שהאדם ירגיש שלא ה[[גוף]] שלו הוא המתפלל אלא תפלתו היא רק רינת וזמרת הנשמה.
*"השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך" - "אתה" - כינוי ל[[כנסת ישראל]], [[נשמה|נשמת]] האדם שהיא חלק אלוקה ממעל ממש. וזאת היא חובת ה[[תפילה]], "לשמוע" ולהתבונן בתפלת הנשמה, היינו, שהאדם ירגיש שלא ה[[גוף]] שלו הוא המתפלל אלא תפלתו היא רק רינת וזמרת הנשמה.
14,699

עריכות

תפריט ניווט