14,699
עריכות
יהודה הבר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את"
מ (החלפת טקסט – " בית הכנסת " ב־" בית הכנסת ") |
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
בגיל עשר, בשנת [[תרע"א]], התקבל לחדר ב[[ליובאוויטש]], בקיץ תרע"ד התקבל ללמוד אצל הרב [[שמואל ניסנוביץ]] (שמואל באריסאווער) בעיירה שצעדרין, אצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו וב[[תרע"ו]] התקבל לאולם הגדול{{הערה|ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהיה גם כן בליובאוויטש.}}. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[הרבי הרש"ב]] ל[[רוסטוב]]. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב[[תרפ"א]] שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק. | בגיל עשר, בשנת [[תרע"א]], התקבל לחדר ב[[ליובאוויטש]], בקיץ תרע"ד התקבל ללמוד אצל הרב [[שמואל ניסנוביץ]] (שמואל באריסאווער) בעיירה שצעדרין, אצלו קיבל את דרך הלימוד בדרכי ההגיון והסברה בסברות דקות, שבה דגל כל חייו וב[[תרע"ו]] התקבל לאולם הגדול{{הערה|ישיבת תומכי תמימים כללה כמה מחלקות: האולם הגדול שהיה חלקה העיקרי של הישיבה, שתי כתות קטנות לצעירים שהתקיימו בעיירות שצעדרין וקרמנצ'וג, וחדר לילדים שהיה גם כן בליובאוויטש.}}. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[הרבי הרש"ב]] ל[[רוסטוב]]. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב[[תרפ"א]] שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק. | ||
בכסלו [[תרפ"ו]] נשא את פריידא בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]]{{הערה|בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], שהיה רב ב[[פריז]]. בשנים [[תרע"ח]]-[[תר"צ]] שימש כר"מ ומשגיח בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנֶווֶל, והיה מוסר שיעורים ב[[תניא]] לפני התלמידים. | בכסלו [[תרפ"ו]] [[נישואין|נשא]] את פריידא בתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]]{{הערה|בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד הצמח צדק)|לוי יצחק]] בנו של רבי [[ברוך שלום (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום]] בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]].}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב [[שניאור זלמן שניאורסון (פריז)|שניאור זלמן שניאורסון]], שהיה רב ב[[פריז]]. בשנים [[תרע"ח]]-[[תר"צ]] שימש כר"מ ומשגיח בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנֶווֶל, והיה מוסר שיעורים ב[[תניא]] לפני התלמידים. | ||
בשנת [[תר"ץ]] הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם היה אז הרבי הריי"צ, לאחר מכן עבר ל[[וורשה]] שם מונה לתפקיד ר"מ ראשי בישיבת [[תומכי תמימים וילנא]], ב[[תרצ"ב]] מונה לר"מ ראשי ב[[תומכי תמימים וורשא|תומכי תמימים בורשה]]. בקיץ אותה השנה, כשהחמיר מצבן הכלכלי של סניפי של ישיבת תומכי תמימים בפולין (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות. | בשנת [[תר"ץ]] הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם היה אז הרבי הריי"צ, לאחר מכן עבר ל[[וורשה]] שם מונה לתפקיד ר"מ ראשי בישיבת [[תומכי תמימים וילנא]], ב[[תרצ"ב]] מונה לר"מ ראשי ב[[תומכי תמימים וורשא|תומכי תמימים בורשה]]. בקיץ אותה השנה, כשהחמיר מצבן הכלכלי של סניפי של ישיבת תומכי תמימים בפולין (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות. | ||