14,699
עריכות
דנייפרו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " בית הכנסת " ב־" בית הכנסת "
מ (החלפת טקסט – "משפיע " ב־"משפיע ") |
מ (החלפת טקסט – " בית הכנסת " ב־" בית הכנסת ") |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
הרב קאזווניקוב שהיה מחשובי חסידי [[חב"ד]], נחשב בעירו לאיש קדוש. הוא נהג לשבת מידי יום ב[[טלית]] וב[[תפילין]] בעודו עוסק ב[[תורה]] ו[[תפילה]] עד השעה ארבע אחר הצהרים. מלבד גדלותו בתורה ובחסידות, היה גם עוסק בגופו בעזרה לעניים וקשי-יום. | הרב קאזווניקוב שהיה מחשובי חסידי [[חב"ד]], נחשב בעירו לאיש קדוש. הוא נהג לשבת מידי יום ב[[טלית]] וב[[תפילין]] בעודו עוסק ב[[תורה]] ו[[תפילה]] עד השעה ארבע אחר הצהרים. מלבד גדלותו בתורה ובחסידות, היה גם עוסק בגופו בעזרה לעניים וקשי-יום. | ||
בשנים [[תרנ"א]]-[[תרנ"ג]] גדלה האוכלוסייה היהודית באופן משמעותי וזאת כתוצאה מ"גירוש מוסקבה". רבים מיהודי [[מוסקבה]] גורשו מהעיר ואלפים מהם הגיעו ליקטרינוסלב. עם גידולה של האוכלוסייה התרחבו גם המוסדות היהודיים. הוקמו "תלמודי תורה", נבנה בנין חדש עבור בית הרפואה, וכן הוקמו מוסדות חסד רבים עבור נזקקים. בימים ההם הטילה הממשלה על הנהלת בית הכנסת הגדול לטפל בכל המוסדות היהודיים בעיר. | בשנים [[תרנ"א]]-[[תרנ"ג]] גדלה האוכלוסייה היהודית באופן משמעותי וזאת כתוצאה מ"גירוש מוסקבה". רבים מיהודי [[מוסקבה]] גורשו מהעיר ואלפים מהם הגיעו ליקטרינוסלב. עם גידולה של האוכלוסייה התרחבו גם המוסדות היהודיים. הוקמו "תלמודי תורה", נבנה בנין חדש עבור בית הרפואה, וכן הוקמו מוסדות חסד רבים עבור נזקקים. בימים ההם הטילה הממשלה על הנהלת [[בית הכנסת]] הגדול לטפל בכל המוסדות היהודיים בעיר. | ||
במפקד שנערך בערי רוסיה בשנת [[תרנ"ז]], נפקדו ביקטרינוסלב 40,971 יהודים שהיוו שלושים ושבעה אחוזים מכלל תושבי העיר. קהילת יקטרינוסלב הייתה אפוא אחת הקהילות הגדולות ביותר ברוסיה. | במפקד שנערך בערי רוסיה בשנת [[תרנ"ז]], נפקדו ביקטרינוסלב 40,971 יהודים שהיוו שלושים ושבעה אחוזים מכלל תושבי העיר. קהילת יקטרינוסלב הייתה אפוא אחת הקהילות הגדולות ביותר ברוסיה. | ||
| שורה 124: | שורה 124: | ||
השלטונות הבינו במהרה איפה מוקד הכוח, והם החלו לרדוף את הרב. ליד ביתו הסתובבו תדיר אנשי המשטרה החשאית שרשמו כל מי שנכנס ויצא מביתו. לכל מקום שהלך ולאן שפנה, הם היו בעקבותיו. אך הוא לא נרתע ולא פחד. הוא המשיך להפעיל את החיים היהודים שהיו מותרים עדיין, כגון: שחיטה כשרה, אפיית מצות לפסח, ושיעורי תורה למבוגרים. | השלטונות הבינו במהרה איפה מוקד הכוח, והם החלו לרדוף את הרב. ליד ביתו הסתובבו תדיר אנשי המשטרה החשאית שרשמו כל מי שנכנס ויצא מביתו. לכל מקום שהלך ולאן שפנה, הם היו בעקבותיו. אך הוא לא נרתע ולא פחד. הוא המשיך להפעיל את החיים היהודים שהיו מותרים עדיין, כגון: שחיטה כשרה, אפיית מצות לפסח, ושיעורי תורה למבוגרים. | ||
בשנת [[תרפ"ד]] סגרו אנשי ה"יבסקציה" את בית הכנסת הגדול, ומיתר בתי הכנסת החרימו דברי ערך, כמו כתרי תורה. | בשנת [[תרפ"ד]] סגרו אנשי ה"יבסקציה" את [[בית הכנסת]] הגדול, ומיתר בתי הכנסת החרימו דברי ערך, כמו כתרי תורה. | ||
מי שעמד לימין הרב לוי-יצחק בעבודתו הכבירה למען חיזוק היהדות בעיר, היו בני קהילת חב"ד בכלל ובנו בכורו הלא הוא [[הרבי]] בפרט. | מי שעמד לימין הרב לוי-יצחק בעבודתו הכבירה למען חיזוק היהדות בעיר, היו בני קהילת חב"ד בכלל ובנו בכורו הלא הוא [[הרבי]] בפרט. | ||
| שורה 136: | שורה 136: | ||
==גלותו של רב העיר== | ==גלותו של רב העיר== | ||
באותן שנים הלכו הרדיפות והחריפו. השלטונות החרימו את בתי הכנסת, ביניהם גם את בית הכנסת של הרב לוי יצחק "מערנור שול". הם הותירו רק בית כנסת אחד לכל יהודי העיר, ברחוב יורדאנסקא (כיום קצובינסקי). הרב לוי יצחק עבר אפוא להתפלל בבית כנסת זה. סביב בית הכנסת התרכזו מעט יהודים קשישים שכבר לא היה להם ממה לחשוש. בית כנסת זה נותר פתוח כל השנים ופועל עד ימינו אנו. | באותן שנים הלכו הרדיפות והחריפו. השלטונות החרימו את בתי הכנסת, ביניהם גם את [[בית הכנסת]] של הרב לוי יצחק "מערנור שול". הם הותירו רק בית כנסת אחד לכל יהודי העיר, ברחוב יורדאנסקא (כיום קצובינסקי). הרב לוי יצחק עבר אפוא להתפלל בבית כנסת זה. סביב [[בית הכנסת]] התרכזו מעט יהודים קשישים שכבר לא היה להם ממה לחשוש. בית כנסת זה נותר פתוח כל השנים ופועל עד ימינו אנו. | ||
כאמור, מעקבים קפדניים נערכו אחר הרב לוי יצחק, אולם הוא לא נעצר. דרשותיו בבית הכנסת, פעילותו הנמרצת לאפיית מצות מהודרות ועוד מעשים רבים למען חיזוק היהדות, "הפריעו" לקומוניסטים, אך הם הבליגו כל העת, כנראה מחשש לתגובת העולם על מעצר רב עיר חשוב. הרב לוי-יצחק מצדו המשיך לעודד את הקהילה החב"דית והרעיף רוח חיים ליהדות בעיר. הוא עשה זאת אף על פי שידע כי פעולותיו מתועדות. | כאמור, מעקבים קפדניים נערכו אחר הרב לוי יצחק, אולם הוא לא נעצר. דרשותיו בבית הכנסת, פעילותו הנמרצת לאפיית מצות מהודרות ועוד מעשים רבים למען חיזוק היהדות, "הפריעו" לקומוניסטים, אך הם הבליגו כל העת, כנראה מחשש לתגובת העולם על מעצר רב עיר חשוב. הרב לוי-יצחק מצדו המשיך לעודד את הקהילה החב"דית והרעיף רוח חיים ליהדות בעיר. הוא עשה זאת אף על פי שידע כי פעולותיו מתועדות. | ||
| שורה 191: | שורה 191: | ||
==דנייפרפטרובסק כיום== | ==דנייפרפטרובסק כיום== | ||
כיום, השליח במקום הוא הרב [[שמואל קמינצקי]] יחד עם שלוחים נוספים. הוא פתח את בית הספר היהודי "אור אבנר לוי יצחק", כמו כן יסד את ישיבת נחלת לוי בשנת [[תשנ"א]]. ב[[תשנ"ז]] הוחזר לקהילה היהודית בית הכנסת "שושנת הזהב", שהוא בית הכנסת המרכזי בעיר. | כיום, השליח במקום הוא הרב [[שמואל קמינצקי]] יחד עם שלוחים נוספים. הוא פתח את בית הספר היהודי "אור אבנר לוי יצחק", כמו כן יסד את ישיבת נחלת לוי בשנת [[תשנ"א]]. ב[[תשנ"ז]] הוחזר לקהילה היהודית [[בית הכנסת]] "שושנת הזהב", שהוא [[בית הכנסת]] המרכזי בעיר. | ||
תחתיו, פועל בעיר שליח הרבי הרב [[מאיר צבי סטמבלר]] המכהן גם כיו"ר איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה, שפתח בעיר בעזרתו של ר' [[לוי לבייב]] מכללה להכשרה מקצועית להוראה בשם "בית חנה", לשם באות נערות יהודיות מכל רחבי אוקראינה על מנת לרכוש השכלה גבוהה. | תחתיו, פועל בעיר שליח הרבי הרב [[מאיר צבי סטמבלר]] המכהן גם כיו"ר איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה, שפתח בעיר בעזרתו של ר' [[לוי לבייב]] מכללה להכשרה מקצועית להוראה בשם "בית חנה", לשם באות נערות יהודיות מכל רחבי אוקראינה על מנת לרכוש השכלה גבוהה. | ||