מז'יבוז': הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת רס"ב הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר של העיר.

תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר{{הערת שוליים|שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".}}. פסקיו בענייני בית הכנסת עברו במסורת [[יהודי]] מזיבוז' מדור לדור{{הערת שוליים|מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, [[שבועות]] [[ה'פרצת]] עמ' כ"ו.}}.

בנו ר' יצחק-מאיר הנהיג את עדתו בזינקוב שליד מז'יבוז', נכדו של רי"מ, הרבי ר' אברהם יהושע העשיל{{הערת שוליים|חתן ר' [[שלום יוסף פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורא|סדיגורא]]}}, חזר למז'יבוז' והנהיג שם [[חסידות]] משלו, נפטר בשנת [[תרמ"ח]]. את מקומו מילא בנו, ר' שלום יוסף ישראל, ולאחריו בנו בכורו ר' אברהם יהשוע ממזי'בוז' שאחר תקופה קצרה עבר לעיר טרנופול ושם הקים את חצרו. אחיו הרבי יצחק מאיר השיל ממזי'בוז' הנהיג את הקהילה אחריו כאשר אמו הרבנית בת שבע נשארה גם היא לגור שם. הוא קנה את בית המדרש של זקנו הרה"ק מאפטא מדודיו, והגן בחירוף נפש על בית הכנסת מפני הפקעה בידי השלטון. לאחר זמן לא רב הגיע גזירה מהשלטונות לפנות את כל היהודים מבית הכנסת והרבי יצחק מאיר עבר להנהיג את אדמרותו באודסה במחתרת. עלה לארץ הקודש והקים שם את בית מדרשו "אוהב ישראל" בחיפה.