14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – " בית המקדש " ב־" בית המקדש ") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
{{ציטוט|תוכן=אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו' שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר (ישעיה ל-יח) 'לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? מדת הדין מעכבת. וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין? לקבל שכר שנאמר: (ישעיה ל-יח) 'אשרי כל חוכי לו'.|מקור=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.}} | {{ציטוט|תוכן=אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו שנאמר: 'אם יתמהמה חכה לו' שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה תלמוד לומר (ישעיה ל-יח) 'לכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם' וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? מדת הדין מעכבת. וכי מאחר שמדת הדין מעכבת אנו למה מחכין? לקבל שכר שנאמר: (ישעיה ל-יח) 'אשרי כל חוכי לו'.|מקור=תלמוד בבלי מסכת סנהדרין צז, ב.}} | ||
===הצפייה כחלק מעיקרי הדת=== | ===הצפייה כחלק מעיקרי הדת=== | ||
הרמב"ם בספרו ההלכתי רואה בצפייה לגאולה חלק בלתי נפרד מהאמונה בגאולה עצמה, אי הצפייה לשיטתו היא כפירה בעיקר זה. זאת למרות התפיסה כי עיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעיקר זה - באמונה בביאת המשיח, כותב הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' - | הרמב"ם בספרו ההלכתי רואה בצפייה לגאולה חלק בלתי נפרד מהאמונה בגאולה עצמה, אי הצפייה לשיטתו היא כפירה בעיקר זה. זאת למרות התפיסה כי עיקרי הדת הם בעיקרם דעות ואמונות ואינם דברים התלויים ברגש הלב, בעיקר זה - באמונה בביאת המשיח, כותב הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' - לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}} | ||
בין פרשני [[הרמב"ם]] קיימים כמה אופנים לבאר את חיוב הציפייה כפי שמופיע ברמב"ם כחלק מיסוד בדת. יש המבארים שאין הכוונה לציפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמשלא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בן בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו מדברי הגמרא{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה [[רש"י]] שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהציפייה תוכנה בטחון בה' שיבוא ברגע זה.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש שמפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראה לדוגמא: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - ולפי דבריהם יש מפרשים את גדר החיוב שהוא כהוכחה לאמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא אייר [[תשמ"ט]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ג עמוד 139]).}}. ויש שרוצים לפרש שחיוב הציפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}. | בין פרשני [[הרמב"ם]] קיימים כמה אופנים לבאר את חיוב הציפייה כפי שמופיע ברמב"ם כחלק מיסוד בדת. יש המבארים שאין הכוונה לציפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמשלא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בן בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו מדברי הגמרא{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה [[רש"י]] שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהציפייה תוכנה בטחון בה' שיבוא ברגע זה.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש שמפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראה לדוגמא: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - ולפי דבריהם יש מפרשים את גדר החיוב שהוא כהוכחה לאמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא אייר [[תשמ"ט]] ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות [[תשמ"ט]] חלק ג עמוד 139]).}}. ויש שרוצים לפרש שחיוב הציפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}. | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה שהקב"ה נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[המגיד ממזריטש]]{{מקור}} שגלות השכינה היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב {{הערה|ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/1/2b.htm הקדמה] לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}). | הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה שהקב"ה נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[המגיד ממזריטש]]{{מקור}} שגלות השכינה היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב {{הערה|ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/1/2b.htm הקדמה] לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}). | ||
לעומת | לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}} | ||
==מעלתה והשפעתה== | ==מעלתה והשפעתה== |
עריכות