לחיות גאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  16 ביולי 2016
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " לימוד התורה " ב־" לימוד התורה ")
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 3: שורה 3:
כבר בתחילת נשיאותו של הרבי בשנת [[תשי"א]] הודיע הרבי שדור זה הוא הדור שיזכה לגאולה, הוא ה"דור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה"{{מקור|חשוב לציין מקור ראשון}} וכך מידי תקופה ותקופה התבטא הרבי בביטויים נוספים על התקרבותה של תקופת הגאולה ובוא המשיח. החל משנת [[תש"מ]], החל [[הרבי]] להזכיר בשיחותיו את רמז הראשי תיבות שבמספר השנה המציין ששנים אלו הם שנים של ביאת המשיח. בשנת [[תשמ"ז]] הודיע שסיימו להכין את העולם למשיח "סיימו ל[[צחצוח הכפתורים|צחצח את הכפתורים]]". בשנת התש"נ הכריז הרבי על שלב נוסף שנמצאים ב[[בשורת הגאולה#"יום שישי לאחרי חצות"|ערב שבת אחרי חצות]] ועד שבשנת [[תשנ"א]] הודיע הרבי שלפי כל הסימנים הגיע זמן הגאולה ומשיח כבר פועל בעולם ו"הנה הנה הוא בא". דברים אלו חזר הרבי באותה התקופה שוב ושוב, ביאר הסביר והרחיב את העניין וקרא לפרסמו ברחבי תבל.
כבר בתחילת נשיאותו של הרבי בשנת [[תשי"א]] הודיע הרבי שדור זה הוא הדור שיזכה לגאולה, הוא ה"דור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה"{{מקור|חשוב לציין מקור ראשון}} וכך מידי תקופה ותקופה התבטא הרבי בביטויים נוספים על התקרבותה של תקופת הגאולה ובוא המשיח. החל משנת [[תש"מ]], החל [[הרבי]] להזכיר בשיחותיו את רמז הראשי תיבות שבמספר השנה המציין ששנים אלו הם שנים של ביאת המשיח. בשנת [[תשמ"ז]] הודיע שסיימו להכין את העולם למשיח "סיימו ל[[צחצוח הכפתורים|צחצח את הכפתורים]]". בשנת התש"נ הכריז הרבי על שלב נוסף שנמצאים ב[[בשורת הגאולה#"יום שישי לאחרי חצות"|ערב שבת אחרי חצות]] ועד שבשנת [[תשנ"א]] הודיע הרבי שלפי כל הסימנים הגיע זמן הגאולה ומשיח כבר פועל בעולם ו"הנה הנה הוא בא". דברים אלו חזר הרבי באותה התקופה שוב ושוב, ביאר הסביר והרחיב את העניין וקרא לפרסמו ברחבי תבל.


אמירות אלו לוו תמיד יחד עם דרישה להוספה והתחזקות בתורה ומצוות בכלל והתחזקות והוספה בעבודת ה' המתבקשת לפי צו השעה כבר בפעם הראשונה בה הודיע הרבי על מהותו של הדור הוסיף ואמר שבעקבות כך תפקיד דורנו הוא לפרסם ולהביא את הידיעה וההכרה באלוקים לכל פינה ברחבי תבל. במשך השנים ביאר הרבי שתקופה זו דורשת מיהודי להתרומם מעל חומות הגלות ולחיות בחייו חיי גאולה ולדרוש ו[[צפייה לגאולה|לבקש מאת ה']] שיחיש את ביאתו. דרישה זו של הרבי התחזקה ביתר שאת בשנים [[תשנ"א]] - נ"ב - בהם הודיע הרבי שהתחילה זמן הגאולה ו[[אורו של משיח]] צדקנו כבר התגלה בעולם. חסרה רק העבודה שהאדם ימשיך ויגלה את הגאולה בתוך העולם שלו, על ידי שהוא - האדם - יחיה בדוגמת החיים בזמן ה[[ימות המשיח|גאולה]]. בעבודה זו פועל היהודי שתתגלה הגאולה בעולם בפועל.
אמירות אלו לוו תמיד יחד עם דרישה להוספה והתחזקות בתורה ומצוות בכלל והתחזקות והוספה בעבודת ה' המתבקשת לפי צו השעה כבר בפעם הראשונה בה הודיע הרבי על מהותו של הדור הוסיף ואמר שבעקבות כך תפקיד דורנו הוא לפרסם ולהביא את הידיעה וההכרה באלוקים לכל פינה ברחבי תבל. במשך השנים ביאר הרבי שתקופה זו דורשת מיהודי להתרומם מעל חומות הגלות ולחיות בחייו חיי גאולה ולדרוש ו[[צפייה לגאולה|לבקש מאת ה']] שיחיש את ביאתו. דרישה זו של הרבי התחזקה ביתר שאת בשנים [[תשנ"א]] - נ"ב - בהם הודיע הרבי שהתחילה זמן הגאולה ו[[אורו של משיח]] צדקנו כבר התגלה בעולם. חסרה רק העבודה שהאדם ימשיך ויגלה את הגאולה בתוך העולם שלו, על ידי שהוא - האדם - יחיה בדוגמת החיים בזמן ה[[ימות המשיח|גאולה]]. בעבודה זו פועל היהודי שתתגלה הגאולה בעולם בפועל.
==תוכנה ומהותה==
==תוכנה ומהותה==
===="לקבל פני משיח צדקנו"====
===="לקבל פני משיח צדקנו"====
שורה 11: שורה 11:
===="כל ימי חייך להביא לימות המשיח"====
===="כל ימי חייך להביא לימות המשיח"====


ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) הדנה אודות חיוב ההזכרה של נס [[יציאת מצרים]] בכל יום, שדרשו חכמים "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח" וכוונתם שמהפסוק בתורה "כל ימי חייך"{{הערה|דברים טז, ג.}} למדים על חיוב הזכרת הנס גם לאחרי ביאת המשיח. הרבי מבאר{{הערה|שם=שמות}} שבמשנה זו נרמז העבודה הנעלית של "לחיות גאולה" הרבי מדייק שהמשמעות 'כל' ימי חייך כפשוטו משמעותו חיי האדם גם בזמן הגלות וגם בחיים אלו עליו להביא את ימות המשיח (והזכרת יציאת מצרים תהיה חדורה בהכרה בפנימיותה שהיא נעלית יותר - ימות המשיח) שלכן הלשון הוא "להביא" ולא "לרבות" וכיו"ב, שבזה מרמזת המשנה שעל האדם להביא את "ימות המשיח" לתוך חייו ולא להמתין שיתגלה ויגיע מעצמו אליו.{{הערה|שם=חיי שרה|שיחת פרשת חיי שרה [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 298)}} ועבודה זו היא הכן ההכנה האחרונה לימות המשיח ש"יביא" אותו בפועל.{{הערה|שיחת[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/16/208.htm ליל ב' דחג הפסח תשי"ט], וראה שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף ו.}}
ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) הדנה אודות חיוב ההזכרה של נס [[יציאת מצרים]] בכל יום, שדרשו חכמים "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח" וכוונתם שמהפסוק בתורה "כל ימי חייך"{{הערה|דברים טז, ג.}} למדים על חיוב הזכרת הנס גם לאחרי ביאת המשיח. הרבי מבאר{{הערה|שם=שמות}} שבמשנה זו נרמז העבודה הנעלית של "לחיות גאולה" הרבי מדייק שהמשמעות 'כל' ימי חייך כפשוטו משמעותו חיי האדם גם בזמן הגלות וגם בחיים אלו עליו להביא את ימות המשיח (והזכרת יציאת מצרים תהיה חדורה בהכרה בפנימיותה שהיא נעלית יותר - ימות המשיח) שלכן הלשון הוא "להביא" ולא "לרבות" וכיו"ב, שבזה מרמזת המשנה שעל האדם להביא את "ימות המשיח" לתוך חייו ולא להמתין שיתגלה ויגיע מעצמו אליו.{{הערה|שם=חיי שרה|שיחת פרשת חיי שרה [[תשנ"ב]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 298)}} ועבודה זו היא הכן ההכנה האחרונה לימות המשיח ש"יביא" אותו בפועל.{{הערה|שיחת[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/16/208.htm ליל ב' דחג הפסח תשי"ט], וראה שיחת פרשת שמות [[תשנ"ב]] סעיף ו.}}


===="לפתוח את העיניים"====
===="לפתוח את העיניים"====
שורה 17: שורה 17:


==מהותה==
==מהותה==
שכל חייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח בנוסף על העבודה העבודה הכללית שבכל יום "זכירת יציאת מצרים" שעניינה היציאה בכל יום מהגלות הפרטית. יש יציאה נעלית יותר "לחיות את ימות המשיח". העילוי שבזה הוא שיציאת מצרים הייתה בסופו של דבר יציאה מוגבלת ולכן היה באופן של [[אתכפייא]] שבירת הרע ולכן לאחריה היו שוב גלויות. בשונה מהגאולה השלימה שתהיה גאולה ללא הגבלות כלל ולא יהיו אחריה גלויות. כמו כן בעבודת האדם משמעותה שהאדם לא רק מתגבר על הגבלות וההסתרים אלא מתעלה מעליהם באופן שאינם תופסים מקום כלל.{{הערה|שם=שמות|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.(התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 98 ואילך)}}
שכל חייו חדורים בגילוי כפי שיהיה בימות המשיח בנוסף על העבודה העבודה הכללית שבכל יום "זכירת יציאת מצרים" שעניינה היציאה בכל יום מהגלות הפרטית. יש יציאה נעלית יותר "לחיות את ימות המשיח". העילוי שבזה הוא שיציאת מצרים הייתה בסופו של דבר יציאה מוגבלת ולכן היה באופן של [[אתכפייא]] שבירת הרע ולכן לאחריה היו שוב גלויות. בשונה מהגאולה השלימה שתהיה גאולה ללא הגבלות כלל ולא יהיו אחריה גלויות. כמו כן בעבודת האדם משמעותה שהאדם לא רק מתגבר על הגבלות וההסתרים אלא מתעלה מעליהם באופן שאינם תופסים מקום כלל.{{הערה|שם=שמות|שיחת שבת פרשת שמות תשנ"ב.(התוועדויות [[תשנ"ב]] חלק ב עמוד 98 ואילך)}}


חיות זו מתבטאת בכל מהלך החיים של האדם (הוא חש תשוקה לגאולה, כל מעשיו הם הכנה לגאולה, והוא מתנהג כבגאולה{{הערה|כן משמע מתוך כללות השיחות בזה, וראה בשיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] הערה 46)}})
חיות זו מתבטאת בכל מהלך החיים של האדם (הוא חש תשוקה לגאולה, כל מעשיו הם הכנה לגאולה, והוא מתנהג כבגאולה{{הערה|כן משמע מתוך כללות השיחות בזה, וראה בשיחת שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]] הערה 46)}})
שורה 83: שורה 83:


==עניינה בנפש האדם==
==עניינה בנפש האדם==
מובא בספרים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43327&st=&pgnum=109 ספר מאור עיניים פרשת פנחס].}}   שכשם שיש [[נשמה כללית]] שהיא נשמת [[משיח]] כך ישנו בכל אחד מישראל [[ניצוץ משיח]] והיא מתלבשת בנשמתו.
מובא בספרים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43327&st=&pgnum=109 ספר מאור עיניים פרשת פנחס].}} שכשם שיש [[נשמה כללית]] שהיא נשמת [[משיח]] כך ישנו בכל אחד מישראל [[ניצוץ משיח]] והיא מתלבשת בנשמתו.
וכאשר כל ניצוצי משיח שבנשמות בני ישראל יתגלו, יתגלה הניצוץ הכללי הוא משיח צדקנו.
וכאשר כל ניצוצי משיח שבנשמות בני ישראל יתגלו, יתגלה הניצוץ הכללי הוא משיח צדקנו.


14,699

עריכות

תפריט ניווט