14,699
עריכות
עיירה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " אותיות " ב־" אותיות"
מ (החלפת טקסט – "מעריב " ב־"מעריב ") |
מ (החלפת טקסט – " אותיות " ב־" אותיות") |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בשל המרחק הגדול של הכפרים והעיירות מהערים הגדולות ובהיעדר אמצעי תחבורה, שימשו העיירות כחוליות מקשרות בין הכפרים הנידחים לערי המחוז, מה שנתן מקור הכנסה נוסף לתושבי העיירה. אחת לכמה ימים נהגו הכפריים להגיע לעיירה, ל"שוק" המקומי, שם היו מוכרים את תוצרתם ורוכשים מוצרים. כיכר השוק הייתה המקום החשוב ביותר בחיי הכלכלה של העיירה, וסביבה נבנו בתי התושבים ומוסדות הציבור. | בשל המרחק הגדול של הכפרים והעיירות מהערים הגדולות ובהיעדר אמצעי תחבורה, שימשו העיירות כחוליות מקשרות בין הכפרים הנידחים לערי המחוז, מה שנתן מקור הכנסה נוסף לתושבי העיירה. אחת לכמה ימים נהגו הכפריים להגיע לעיירה, ל"שוק" המקומי, שם היו מוכרים את תוצרתם ורוכשים מוצרים. כיכר השוק הייתה המקום החשוב ביותר בחיי הכלכלה של העיירה, וסביבה נבנו בתי התושבים ומוסדות הציבור. | ||
שפת הדיבור והכתיבה בקרב יהודי העיירות הייתה [[אידיש]]. בעיירות בהם למדו הילדים ב[[חיידר]] וב[[ישיבה]] ידעו הגברים אותיות עבריות ו[[לשון הקודש]], מה[[תפילה]] ומהלימודים בחיידר, בעוד שהנשים לא ידעו את השפה, אך הכירו את האותיות העבריות. | שפת הדיבור והכתיבה בקרב יהודי העיירות הייתה [[אידיש]]. בעיירות בהם למדו הילדים ב[[חיידר]] וב[[ישיבה]] ידעו הגברים [[אותיות]]עבריות ו[[לשון הקודש]], מה[[תפילה]] ומהלימודים בחיידר, בעוד שהנשים לא ידעו את השפה, אך הכירו את האותיות העבריות. | ||
השפה האידישאית היוותה חוצץ בין התושבים הגויים לתושבים היהודיים. | השפה האידישאית היוותה חוצץ בין התושבים הגויים לתושבים היהודיים. | ||