39,916
עריכות
נקודה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " חכמה " ב־" חכמה ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
המושג '''נקודה''' בפנימיות התורה בא לבטא מושג שכללותו נתגלה רק בגילוי חלקי, אבל פרטיו עדיין עדיין לא נתגלו, ולכן הוא נחשב כנקודה, כאדם הרואה דבר מרחוק, שאינו רואה את הפרטים רק את ה"נקודה", את עצם מציאות הענין. | המושג '''נקודה''' בפנימיות התורה בא לבטא מושג שכללותו נתגלה רק בגילוי חלקי, אבל פרטיו עדיין עדיין לא נתגלו, ולכן הוא נחשב כנקודה, כאדם הרואה דבר מרחוק, שאינו רואה את הפרטים רק את ה"נקודה", את עצם מציאות הענין. | ||
==החכמה== | ==החכמה והמלכות== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[חכמה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[חכמה]]}} | ||
מסיבה זו החכמה נרמזת באות [[יוד]] של השם [[הויה]] שצורתה היא נקודה שעדיין לא נתפשטה לאורך (כאות [[ואו]]) ולרוחב (כהאות [[ה"ה]] שהיא ה[[בינה]] שהיא ההבנה השכלית שנתפשטה ונתגלתה לאורך ולרוחב. | מסיבה זו החכמה נרמזת באות [[יוד]] של השם [[הויה]] שצורתה היא נקודה שעדיין לא נתפשטה לאורך (כאות [[ואו]]) ולרוחב (כהאות [[ה"ה]] שהיא ה[[בינה]] שהיא ההבנה השכלית שנתפשטה ונתגלתה לאורך ולרוחב. | ||
החילוק בין ספירת החכמה לספירת המלכות הוא, שנקודת החכמה היא נקודה שיש בה ציור, ונקודת המלכות היא נקודה שאין בה ציור. | |||
הטעם שהחכמה היא נקודה הוא מצד ב' טעמים, ולב' הטעמים הרי היא נקודה שיש בה ציור. | |||
טעם הראשון הוא לפי שחכמה באה בבחינת נקודה מהדרגות שלמעלה מהחכמה, והיינו, שהחכמה היא המדריגה התחתונה של הגילויים שלמעלה ממנה, ולזאת היא נחשבת נקודה מהענינים שלמעלה ממנה. ומזה מובן שחכמה היא נקודה שיש בה ציור, שהרי נקודה זו ענינה הוא סוף המדריגות העליונות ממנה, היינו שיש בה הענינים שלמעלה ממנה, אלא שהם באופן של נקודה, וא"כ הרי זו נקודה שיש בה ציור. | |||
וטעם השני הוא, מפני שחכמה היא ראשית הגילוי, וכל ראשית הגילוי בא בבחינת נקודה דוקא. וגם מזה מובן שחכמה היא נקודה שיש בה ציור, שהרי בהיות והיא ראשית הגילוי, יש בה הענינים שיתגלו אח"כ, אלא שהם באופן של נקודה, א"כ הרי זו נקודה שיש בה ציור. אבל ספירת המלכות היא נקודה עצמית שאין בה ציור, שהיא בבחינת העדר המציאות וההתפשטות ובבחינת ביטול בתכלית. ואף שספירת המלכות היא מקור וראשית לבי"ע, וא"כ יש בה ציור, מ"מ, זהו דוקא בבחינת מלכות שבמלכות, אבל עצם המלכות כמו שהיא באצילות אינה מקור לבי"ע והיא בבחינת נקודה שאין בה ציור, דספי' המלכות היא נקודה תחת היסוד, והיא בעלי' ובביטול להענינים שלמעלה ממנה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/7/11/107&search=%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA תורת מנחם חלק ז, שנת תשי"ג חלק ראשון, יום שמחת תורה, ה'תשי"ג עמ' 107}}. | |||
==עולם הנקודים== | ==עולם הנקודים== | ||
| שורה 9: | שורה 17: | ||
זו היא גם סיבת [[שבירת הכלים|שבירת]] הספירות האלו, שבהופיעם באופן חיצוני בלבד שהיא בחינת [[נפש]] המכוון כנגד [[ספירת המלכות]] לא יכלו לקבל את האור הפנימי, אשר אותו ניתן לקבל רק כאשר הכלים בבחינת [[פרצוף]], כמשל [[ילד]] קטן שכלי שכלו אינם שלימים, ולכן אינו יכול להשיג אור אלקות הבא בדרך של [[חכמה]] והשגה. | זו היא גם סיבת [[שבירת הכלים|שבירת]] הספירות האלו, שבהופיעם באופן חיצוני בלבד שהיא בחינת [[נפש]] המכוון כנגד [[ספירת המלכות]] לא יכלו לקבל את האור הפנימי, אשר אותו ניתן לקבל רק כאשר הכלים בבחינת [[פרצוף]], כמשל [[ילד]] קטן שכלי שכלו אינם שלימים, ולכן אינו יכול להשיג אור אלקות הבא בדרך של [[חכמה]] והשגה. | ||
==עיגולים ויושר== | ==[[עיגולים ויושר]]== | ||
הנקודה היא תמיד בצורת עיגול, ומטעם זה נקראים עשרת הספירות בעודן בכח ולא בפועל, באופן של [[עיגולים]], בחינה זו היא הנפש שבכל עולם ותחילתת גילויו, ואילו בחינת הגילוי של העולם נקרא יושר, המורה על פרצוף שלם שבו יש שלשה חלקים הממשיכים את אור האלקות מזה לזה והנקראים [[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"מ]]. | הנקודה היא תמיד בצורת עיגול, ומטעם זה נקראים עשרת הספירות בעודן בכח ולא בפועל, באופן של [[עיגולים]], בחינה זו היא הנפש שבכל עולם ותחילתת גילויו, ואילו בחינת הגילוי של העולם נקרא יושר, המורה על פרצוף שלם שבו יש שלשה חלקים הממשיכים את אור האלקות מזה לזה והנקראים [[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"מ]]. | ||
בספרי חסידות חב"ד מבואר כי עבודת העיגולים היא העבודה בעניני [[עולם הזה]]. | בספרי חסידות חב"ד מבואר כי עבודת העיגולים היא העבודה בעניני [[עולם הזה]]. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בתורת החסידות]] | ||