14,699
עריכות
עשרה בטבת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "שחרית " ב־"שחרית "
מ (החלפת טקסט – " ערבית " ב־" ערבית ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "שחרית " ב־"שחרית ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
קטנים שיש בהם דעת להתאבל על ירושלים, מאכילים אותם מאכלים פשוטים, ולא יאכלו מעדנים{{הערה|1=ראה משנ"ב סימן תק"נ ס"ק ה, כף החיים שם ס"ק ט ונטעי-גבריאל בין-המצרים (ח"א) פ"ו עמ' סח, וש"נ.}} | קטנים שיש בהם דעת להתאבל על ירושלים, מאכילים אותם מאכלים פשוטים, ולא יאכלו מעדנים{{הערה|1=ראה משנ"ב סימן תק"נ ס"ק ה, כף החיים שם ס"ק ט ונטעי-גבריאל בין-המצרים (ח"א) פ"ו עמ' סח, וש"נ.}} | ||
=== שחרית === | === [[שחרית]] === | ||
הציבור אומר 'עננו' רק במנחה, אבל הש"ץ אומר 'עננו' גם | הציבור אומר 'עננו' רק במנחה, אבל הש"ץ אומר 'עננו' גם ב[[שחרית]] (בחזרת הש"ץ) בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח. בשו"ת שם דן לומר עננו אף בלא "שבעה שאכלו פחות מכשיעור" האמורים שם, ובפסקי-דינים (שנכתב אח"כ) הורה כן למעשה, ואף ב[[אגרות קודש]] כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהותיו ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (ראה לוח זה ביום תענית אסתר) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל [וכן הורה בעל תה"ד - הובא בספר לקט-יושר] (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).}} ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'8 משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג. | ||
סליחות:{{הערה|1=סידור תהילת ה' (הישן) עמ' 356. ה'סליחות' שם (צילום מסידור 'תורה אור') מתחילות ב'סלח לנו', 'א-ל ארך אפים' (וראה התיקון בסידורים אלו עמ' 344 על הנדפס בסי' [[תורה אור]] בעבר, עד כולל מהדורת [[תשמ"ז]] עמ' 372). אולם לפי מנהגנו הן נאמרות בהשמטות המתחייבות מהוראות רבותינו נשיאינו, כמבואר בספר המנהגים עמ' 52. וראה בסידור תהילת ה' החדש. | סליחות:{{הערה|1=סידור תהילת ה' (הישן) עמ' 356. ה'סליחות' שם (צילום מסידור 'תורה אור') מתחילות ב'סלח לנו', 'א-ל ארך אפים' (וראה התיקון בסידורים אלו עמ' 344 על הנדפס בסי' [[תורה אור]] בעבר, עד כולל מהדורת [[תשמ"ז]] עמ' 372). אולם לפי מנהגנו הן נאמרות בהשמטות המתחייבות מהוראות רבותינו נשיאינו, כמבואר בספר המנהגים עמ' 52. וראה בסידור תהילת ה' החדש. | ||
אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה | אם חלה ברית-מילה היום, כשהמילה ב[[שחרית]] במניין זה, ואף בחתן בז' ימי המשתה (ואף ביום חופתו) אף שאין אומרים תחנון, אומרים סליחות ווידוי כרגיל. וי"א שהחתן ובעל הברית עצמם לא יאמרו סליחות (ראה השלמה לשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קלא ס"ז, נדפסה בסוף חלק א' עמ' 357). אמנם היתה בזה הוראה כדלהלן: | ||
"ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי כ"ק אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, ראה בהשלמות ה'דברי נחמיה' לשו"ע רבינו סימן קלא ס"ז - במהדורת השו"ע הישנה חלק א' עמ' 357 ובחדשה חלק ד' עמ' תכה). | "ימי הסליחות של שנת [[תשי"ד]] היו בתוך שבעת ימי המשתה שלי. במוצש"ק סליחות, לפני אמירת הסליחות אמר לי כ"ק אדמו"ר: כל הסליחות תאמר בבית הכנסת ביחד עם הציבור, אבל כשנגיע לתחנון [כנראה הכוונה ל"ויאמר דוד... יבושו רגע"] אז תצא מבית הכנסת בכדי לאפשר לציבור לומר תחנון, ואתה לא תאמר, וכשיגמרו התחנון תוכל לחזור לבית הכנסת ולהמשיך אמירת הסליחות עם הקהל. וכן נהגו אחר כך כל השנים..." (הרה"ח רי"ל שי' גרונר). ולכאורה ה"ה לסליחות דת"צ, אלא שכאן אין 'תחנון' בתוך ה'סליחות' וא"צ לצאת, וה"ה לבעל ברית (את התחנון הרגיל אין אומרים אז, ראה בהשלמות ה'דברי נחמיה' לשו"ע רבינו סימן קלא ס"ז - במהדורת השו"ע הישנה חלק א' עמ' 357 ובחדשה חלק ד' עמ' תכה). | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
=== קריאת התורה === | === קריאת התורה === | ||
קוראים 'ויחל' | קוראים 'ויחל' ב[[שחרית]] ובמנחה גם אם יש רק שלושה מתענים{{הערה|1=ספר-המנהגים שם. וש"נ.}} | ||
מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה{{הערה|1=שו"ע סימן תקס"ו ס"ו בשם יש מי שאומר, והובא למעשה בשו"ת צמח-צדק (שער המילואים חלק א' סימן י, ובמהדורת [[תשנ"ד]] או"ח סימן קי). במשנ"ב ס"ק כ הביא מסידור דרך-החיים דה"ה למי שאין בדעתו להשלים התענית, ויש מקילין בזה (שערי-אפרים ש"א ס"ט רק במקום צורך גדול, ובשו"ת שואל-ומשיב תנינא חלק ב' סימן נח ושו"ת אפרקסתא-דעניא סימן עז מקילין בכלל, ולכאורה כן משמע משו"ת צמח-צדק הנ"ל המביא לצירוף גם "ז' שאכלו פחות מכשיעור" שהרי מדובר שאחר כך יאכלו כרגיל).}} קראו לתורה מי שאינו מתענה, וצר לו להודיע מפני חילול השם - יעלה{{הערה|1=לוח כולל-חב"ד בצום גדליה, ממשנה-ברורה סימן תקס"ו סוף ס"ק כא ושו"ת מנחת-אלעזר חלק ב' סימן עד. }} | מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה{{הערה|1=שו"ע סימן תקס"ו ס"ו בשם יש מי שאומר, והובא למעשה בשו"ת צמח-צדק (שער המילואים חלק א' סימן י, ובמהדורת [[תשנ"ד]] או"ח סימן קי). במשנ"ב ס"ק כ הביא מסידור דרך-החיים דה"ה למי שאין בדעתו להשלים התענית, ויש מקילין בזה (שערי-אפרים ש"א ס"ט רק במקום צורך גדול, ובשו"ת שואל-ומשיב תנינא חלק ב' סימן נח ושו"ת אפרקסתא-דעניא סימן עז מקילין בכלל, ולכאורה כן משמע משו"ת צמח-צדק הנ"ל המביא לצירוף גם "ז' שאכלו פחות מכשיעור" שהרי מדובר שאחר כך יאכלו כרגיל).}} קראו לתורה מי שאינו מתענה, וצר לו להודיע מפני חילול השם - יעלה{{הערה|1=לוח כולל-חב"ד בצום גדליה, ממשנה-ברורה סימן תקס"ו סוף ס"ק כא ושו"ת מנחת-אלעזר חלק ב' סימן עד. }} | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
=== [[תפילת מנחה]] === | === [[תפילת מנחה]] === | ||
"בשעה מאוחרת"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 48 ובהערה (מלקוטי-דיבורים כרך א עמ' 216. ושם: "לא אחרי השקיעה, אלא בשעות המאוחרות, למשל בשעה 8 בשבעה-עשר בתמוז ובשעה 7 בתשעה באב" והוא לערך עד כחצי שעה לפני השקיעה שם). וזאת על פי הגמ' (תענית כו, סע"ב. הובאה להלכה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קכט ס"א), שבתעניות "שאין בהן נעילה" נוהגים להתפלל [[מנחה]] רק "סמוך לשקיעת החמה".}} סדרה: וידבר וקטורת, אנא בכוח, אשרי, חצי קדיש, קריאת 'ויחל' | "בשעה מאוחרת"{{הערה|1=ספר-המנהגים עמ' 48 ובהערה (מלקוטי-דיבורים כרך א עמ' 216. ושם: "לא אחרי השקיעה, אלא בשעות המאוחרות, למשל בשעה 8 בשבעה-עשר בתמוז ובשעה 7 בתשעה באב" והוא לערך עד כחצי שעה לפני השקיעה שם). וזאת על פי הגמ' (תענית כו, סע"ב. הובאה להלכה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קכט ס"א), שבתעניות "שאין בהן נעילה" נוהגים להתפלל [[מנחה]] רק "סמוך לשקיעת החמה".}} סדרה: וידבר וקטורת, אנא בכוח, אשרי, חצי קדיש, קריאת 'ויחל' כב[[שחרית]] לשלושה עולים, והשלישי הוא המפטיר, ואין אומרים לאחריה חצי קדיש. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה, ו - נו, ח), ומברך אחר-כך שלוש ברכות עד 'מגן דוד'. יהללו, חצי קדיש, תפילת שמונה-עשרה{{הערה|1=לוח כולל-חב"ד.}} | ||
במנחה אומר גם היחיד 'עננו' בשומע תפילה, ללא חתימה, ומסיים "כי אתה שומע". אם שכח (וכבר אמר שם ה' דסיום הברכה), אומרו בלא חתימה אחרי 'אלוקי נצור', קודם 'יהיו לרצון' האחרון. הש"ץ אומרו | במנחה אומר גם היחיד 'עננו' בשומע תפילה, ללא חתימה, ומסיים "כי אתה שומע". אם שכח (וכבר אמר שם ה' דסיום הברכה), אומרו בלא חתימה אחרי 'אלוקי נצור', קודם 'יהיו לרצון' האחרון. הש"ץ אומרו כב[[שחרית]] בין 'גואל ישראל' ל'רפאנו'. | ||
הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיהם גם בתפילה זו{{הערה|1=שם (שלא כמנהג חסידי פולין וכו' בארה"ק כיום שאינם נ"כ כלל בתפילה זו - לוח 'דבר בעיתו'. מסתבר שנמנעו מזה כיוון שרגילים להתפלל [[מנחה]] באיחור. וע' כף-החיים שם ס"ק ד). ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד על כל פנים כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, על פי הב"ח, שזהו פי' 'סמוך' שבגמ' הנ"ל, על דבר "סמוך למנחה". וראה ילקוט-יוסף חלק ה' - מועדים עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הלכות בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ), ולא כהאשכנזים המקילין מפלג המנחה ואילך. כן הובאו בספרים הנ"ל שם דעות אודות אמירת הש"ץ או"א ברכנו לפני הזמן הראוי לנ"כ, ולכאורה בזה אין להקפיד כ"כ, ראה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סו"ס קכט מהרמ"א שם.}} רק אם התפילה היא לאחר פלג המנחה (היום באזור המרכז: 3:44). וכשאין נושאים כפיים, אומר הש"ץ [[ברכת כוהנים]]. | הנוהגים נשיאת-כפיים בכל יום, נושאים כפיהם גם בתפילה זו{{הערה|1=שם (שלא כמנהג חסידי פולין וכו' בארה"ק כיום שאינם נ"כ כלל בתפילה זו - לוח 'דבר בעיתו'. מסתבר שנמנעו מזה כיוון שרגילים להתפלל [[מנחה]] באיחור. וע' כף-החיים שם ס"ק ד). ולכאורה יש לנוהגים כך להקפיד על כל פנים כהספרדים שלא לישא כפיים אלא תוך חצי שעה שלפני השקיעה (כף-החיים שם ס"ק ז, על פי הב"ח, שזהו פי' 'סמוך' שבגמ' הנ"ל, על דבר "סמוך למנחה". וראה ילקוט-יוסף חלק ה' - מועדים עמ' 550 וש"נ, ונטעי-גבריאל הלכות בין-המצרים פי"ג ס"ו וש"נ), ולא כהאשכנזים המקילין מפלג המנחה ואילך. כן הובאו בספרים הנ"ל שם דעות אודות אמירת הש"ץ או"א ברכנו לפני הזמן הראוי לנ"כ, ולכאורה בזה אין להקפיד כ"כ, ראה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סו"ס קכט מהרמ"א שם.}} רק אם התפילה היא לאחר פלג המנחה (היום באזור המרכז: 3:44). וכשאין נושאים כפיים, אומר הש"ץ [[ברכת כוהנים]]. | ||