מלחמת ששת הימים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "תפילת שחרית " ב־"תפילת שחרית "
מ (החלפת טקסט – " חברון " ב־" חברון ")
מ (החלפת טקסט – "תפילת שחרית " ב־"תפילת שחרית ")
שורה 129: שורה 129:
[[הרב]] [[שמואל אבידור]] הכהן זכה לשמוע מהרבי דברים נחרצים כבר בשנת [[תשכ"ח]] וכפי שהתפרסם ברשימה פרטית מאותה [[יחידות]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ח]] עמוד 405}}:
[[הרב]] [[שמואל אבידור]] הכהן זכה לשמוע מהרבי דברים נחרצים כבר בשנת [[תשכ"ח]] וכפי שהתפרסם ברשימה פרטית מאותה [[יחידות]]{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ח]] עמוד 405}}:


לשאלתו של הרב מה לכתוב עכשיו בעתון אודות המשך התעוררות מ"ששת הימים", השיב הרבי: אני התחלתי בנוגע ל"מבצע תפילין", ובאמת אפשר לפעול הכל, אפילו עניינים הכי קשים... יש לפעול רבות שיהודים יתחילו ללכת בשבת לבית הכנסת, ולא מצד העובדה שהיום שבת לכן צריך ללכת לבית הכנסת, כי זה לא פועל כלום. אצל כולם יש הבדל בין שאר ימי השבוע ליום השבת, אפילו לאלו שהולכים לחוף הים - לוקחים הם אוכל אחר מבשאר הימים ואין היום אפור אצלם, משום שהם חשים הרגשה חגיגית במשהו ("ווייל זיי פילן אביסל יום-טוב'דיק"), ואם כן רואים שאפילו הוא חש באווירת חג ("ער פילט אז עס איז יום טובד'דיק"), אינו עושה שאר העניינים. כמו כן ללכת לבית הכנסת משום ששבת היום לא יפעלו עליו כלום. אלא עצם העניין שהולך לבית הכנסת - בזה עצמו כבר מרגיש עצמו שייך יותר לעם ישראל, ואפילו שלא יתפלל שם כלום, אלא שבמשך הזמן שיהיה שם ("וועט ער שוין זאגן") יאמר לבסוף איזו תפילה קצרה, או קפיטל [[תהילים]] - עד שיתפלל יחד עם כולם. ולפעמים יאזין לדרשה וזה יפעל שינוי עיקרי בחיים היום-יומיים שלו, וכמו בתפילת שחרית - הכוונה היא לא רק שבשעה שמתפלל יהיה שייך לקדושה, אלא שזה יפעל על כל היום כולו שהנהגתו תהיה באופן אחר. כך גם עניין הנ"ל יפעל שינוי המהות. כי "ששת הימים" צריך תגובה בדבר עיקרי ושינוי המהות ומסירות-נפש, ואין הפירוש בגוף - אלא כמו ש[[אדמו"ר הזקן]] מפרש: [[נפש]] פירושו רצון וכמו שכתוב "אין נפשי אל העם הזה".
לשאלתו של הרב מה לכתוב עכשיו בעתון אודות המשך התעוררות מ"ששת הימים", השיב הרבי: אני התחלתי בנוגע ל"מבצע תפילין", ובאמת אפשר לפעול הכל, אפילו עניינים הכי קשים... יש לפעול רבות שיהודים יתחילו ללכת בשבת לבית הכנסת, ולא מצד העובדה שהיום שבת לכן צריך ללכת לבית הכנסת, כי זה לא פועל כלום. אצל כולם יש הבדל בין שאר ימי השבוע ליום השבת, אפילו לאלו שהולכים לחוף הים - לוקחים הם אוכל אחר מבשאר הימים ואין היום אפור אצלם, משום שהם חשים הרגשה חגיגית במשהו ("ווייל זיי פילן אביסל יום-טוב'דיק"), ואם כן רואים שאפילו הוא חש באווירת חג ("ער פילט אז עס איז יום טובד'דיק"), אינו עושה שאר העניינים. כמו כן ללכת לבית הכנסת משום ששבת היום לא יפעלו עליו כלום. אלא עצם העניין שהולך לבית הכנסת - בזה עצמו כבר מרגיש עצמו שייך יותר לעם ישראל, ואפילו שלא יתפלל שם כלום, אלא שבמשך הזמן שיהיה שם ("וועט ער שוין זאגן") יאמר לבסוף איזו תפילה קצרה, או קפיטל [[תהילים]] - עד שיתפלל יחד עם כולם. ולפעמים יאזין לדרשה וזה יפעל שינוי עיקרי בחיים היום-יומיים שלו, וכמו ב[[תפילת שחרית]] - הכוונה היא לא רק שבשעה שמתפלל יהיה שייך לקדושה, אלא שזה יפעל על כל היום כולו שהנהגתו תהיה באופן אחר. כך גם עניין הנ"ל יפעל שינוי המהות. כי "ששת הימים" צריך תגובה בדבר עיקרי ושינוי המהות ומסירות-נפש, ואין הפירוש בגוף - אלא כמו ש[[אדמו"ר הזקן]] מפרש: [[נפש]] פירושו רצון וכמו שכתוב "אין נפשי אל העם הזה".


בהמשך השיחה אמר הרבי: התווכחתי עם ראש ישיבה אחד והוא אמר לי - שהשינוי צריך להיות קביעות עיתים לתורה יותר, אך זה לא שייך ל"ששת הימים" (בעיקר). תמיד צריכים להוסיף ולהשתפר בכל העניינים, אלא שכאן צריך להיות שינוי מהותי, שאת זה יביא העניין הנ"ל (והאריך מאוד הרבה בתוצאות הטובות שיהיו מזה).
בהמשך השיחה אמר הרבי: התווכחתי עם ראש ישיבה אחד והוא אמר לי - שהשינוי צריך להיות קביעות עיתים לתורה יותר, אך זה לא שייך ל"ששת הימים" (בעיקר). תמיד צריכים להוסיף ולהשתפר בכל העניינים, אלא שכאן צריך להיות שינוי מהותי, שאת זה יביא העניין הנ"ל (והאריך מאוד הרבה בתוצאות הטובות שיהיו מזה).
14,699

עריכות

תפריט ניווט