14,699
עריכות
תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ביטול גרסה 235115 של שלום בוט (שיחה)
מ (החלפת טקסט – " תרפ"ו " ב־" תרפ"ו ") |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מכיוון שהצום לא נקבע בעקבות ענין שלילי, מסיק [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] ח"ב עמ' 695}} שגם בזמן [[הגאולה]] כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר ויונהג, מכיוון שזהו יום נעלה של עת רצון, וממילא אין סיבה שתתבטל ואדרבה. | מכיוון שהצום לא נקבע בעקבות ענין שלילי, מסיק [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] ח"ב עמ' 695}} שגם בזמן [[הגאולה]] כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר ויונהג, מכיוון שזהו יום נעלה של עת רצון, וממילא אין סיבה שתתבטל ואדרבה. | ||
==מנהגי תענית אסתר== | ==מנהגי תענית אסתר== | ||
חולה (אפילו שאין בו סכנה)<ref>רמ"א סימן | חולה (אפילו שאין בו סכנה)<ref>רמ"א סימן תרפ"ו ס"א. וכן המצטער הרבה מכאב עינים (שם), וזקנים תשושי-כח (כה"ח תק"נ ס"ק ו). | ||
</ref>, מעוברת ומניקה<ref>רמ"א שם. והיינו במעוברת אחר מ' יום או שמרגשת חולשה יתירה, ומניקה - בפועל (ראה נטעי-גבריאל בין-המצרים פ"ה, וש"נ).</ref>, ויולדת כל ל' יום<ref>דינה כחולה (שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן של ס"ה), נטעי-גבריאל שם.</ref> - פטורים מהתענית<ref>לעניין חתן וכלה בז' ימי המשתה בתענית זו דנו בפוסקים, ורבים מקילין. ראה משנ"ב סימן | </ref>, מעוברת ומניקה<ref>רמ"א שם. והיינו במעוברת אחר מ' יום או שמרגשת חולשה יתירה, ומניקה - בפועל (ראה נטעי-גבריאל בין-המצרים פ"ה, וש"נ).</ref>, ויולדת כל ל' יום<ref>דינה כחולה (שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן של ס"ה), נטעי-גבריאל שם.</ref> - פטורים מהתענית<ref>לעניין חתן וכלה בז' ימי המשתה בתענית זו דנו בפוסקים, ורבים מקילין. ראה משנ"ב סימן תרפ"ו בשער הציון ס"ק טז, כף-החיים תקמ"ט סק"י ותרפ"ו סקט"ז וס"ק כח, קיצושו"ע סימן קמא ס"ב, שו"ת יחווה-דעת חלק ב' סימן עח, ונטעי-גבריאל נישואין חלק ב' פכ"ה ס"ג-ד וש"נ. וכל-שכן בקביעות הנוכחית, כמובן.</ref>. | ||
מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר<ref>בסידור [[אדמו"ר הזקן]] 'סדר ספירת העומר' כ' שהצום מתחיל בעלות-השחר. וראה אגה"ת פ"ג, [[לקוטי שיחות]] כרך כב עמ' 313 ו'התקשרות' גיליון קא עמ' 17. שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 494 על ידי ציון 12.</ref>. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה<ref>שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. ב[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.</ref>. | מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר<ref>בסידור [[אדמו"ר הזקן]] 'סדר ספירת העומר' כ' שהצום מתחיל בעלות-השחר. וראה אגה"ת פ"ג, [[לקוטי שיחות]] כרך כב עמ' 313 ו'התקשרות' גיליון קא עמ' 17. שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 494 על ידי ציון 12.</ref>. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה<ref>שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. ב[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.</ref>. | ||