תומכי תמימים שנחאי: הבדלים בין גרסאות בדף

ראש הישיבה היה הרב [[מאיר אשכנזי]].

כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] שכבר ניצל מהתופת בוורשה והגיע לריגה ביום ה' בטבת [[ת"ש]], החל מיד לפעול להצלת התמימים השוהים בוילנה{{הערה|על ישיבת חב"ד בוילנה בתקופת השואה, נכתב במסגרת סדרה זו בשבועון בית משיח בגיליון 515}}. בתחילה הריץ מברקים ובהם קריאות לעזרה לטובת התמימים בוילנה. בי"ד בטבת כתב מכתב מפורט לרב ישראל ג'ייקובסון, מראשי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, להלן ציטטות קצרות מהמכתב:  

המטרה הראשונה הייתה להשיג ויזות לארצות הברית עבור אותם תמימים השוהים בוילנה, על מנת להרחיקם ככל האפשר מהחזית. המטרה השניה הייתה להשיג מימון לכרטיסי נסיעה.  

הרבי הריי"צ המשיך לפעול ללא לאות, בדרכים משלו, בכדי להציל את התמימים מוילנה. הוא פנה לרבנים, אישי ציבור, ארגונים יהודיים ובין לאומיים, בכדי שיסייעו בהצלה. מי שסייע רבות להצלה ובכלל לחב"ד בתקופה זו, הוא הרב ד"ר אליהו יונג, מארגון הג'וינט.  

"ובכן, הפקיד הממונה על מתן הויזות בנציגות הרוסית בוילנה היה יהודי, קומוניסט כמובן, ושמו שלוסברג. כנראה שהכיר חסידי חב"ד בברית המועצות, כי ברגע שהבחין בצעירים עטורי זקן, אמר לנו מיד - אתם בטח ליובאוויטש'ערס, ובהמשך ביקש, להפתעתנו, להשיג לו טלית שלדבריו נחוצה לו עבור אביו. כמובן מילאנו את בקשתו".  

== שכן צדיק - האדמו"ר מאמשינוב ==

סיפר הרב ישראל חנוביץ אחד מהקבוצה: "הגענו ליפן קבוצות קבוצות, ואף שהייתה שם קהילה אשכנזית, הג'וינט האמריקני טרם פעל שם, וידענו שבלי עזרתו לא נוכל להישאר. הקהילה האשכנזית שמנתה כשלושים משפחות יהודיות, החזיקה וכלכלה אלפי פליטים יהודים! ידענו שעזרתם לא תוכל להימשך כל המלחמה. רוב הפליטים היו בחורי ישיבות וביניהם רבים שמוצאם ממשפחות חב"דיות שבלטו באהבת ישראל שהרעיפו סביב. לתמימים היה באותה עת בניין נפרד ביפן, ובעליית הגג של אותו בניין התגורר האדמו"ר מאמשינוב רבי שמעון שלום קאליש".  

חיבה יתירה נודעה מצד האדמו"ר מאמשינוב אל תלמידי התמימים, שכן אף הוא התגורר לפני המלחמה באוטווצק ועמד בקשר עם אדמו"ר הריי"צ. לעיתים קרובות נהג להתפלל במחיצת בני הישיבה או להיכנס לישיבה להקשיב לקריאת התורה.  

אמנם, כאשר יפן החליטה על חיזוק הקשר עם גרמניה הנאצית, התקבלה החלטה לגרש את הפליטים היהודים ל[[שנחאי]] שבסין - עיר שנחשבה לשטח בינלאומי, והותר להיכנס אליה ללא כל אשרה.  

היה זה ביום שישי כ"ט במנחם אב [[תש"א]], כאשר עלו התמימים על אוניה, ועוד לפני כניסת השבת הגיעו לחופי העיר שנחאי. עמם באוניה הפליגו גם מאות תלמידים מישיבת 'מיר' עם ראש הישיבה שלהם הרב חיים שמואלביץ והמשגיח הרב יחזקאל לווינשטיין. יחד עם קבוצת תלמידים זו ועוד קבוצות של בני ישיבות, חוו התמימים הרפתקאות שמחות וגם מסוכנות בימי שהותם בשנחאי.  

את התמימים קיבל בחום רב, רב העיר הרב [[מאיר אשכנזי]] מחשובי חסידי חב"ד. הרב אשכנזי שימש קודם לכן כרב העיר וולדיווסטוק שברוסיה, לא הרחק מיפן. לאחר שבע שנים בהם כיהן כרב בוולדיווסטוק, קיבל הצעת רבנות באחת מערי [[ארצות הברית]], אלא שבעודו עסוק בהכנות לנסיעה, הגיעה אליו בקשה לכהן כרב הקהילה האשכנזית בשנחאי. בני הקהילה התחננו אליו באגרת ששלחו שיקבל על עצמו את משרת הרבנות המוצעת על ידם. הרב אשכנזי ידע את מצבה העגום של הקהילה בשנחאי, קהילה של יוצאי רוסיה שרובם התרחקו משמירת מצוות, ולאחר לבטים לא קלים החליט לקבל על עצמו את את עול הרבנות בשנחאי.  

בשנת [[תרצ"ד]] עלו הורי הרב אשכנזי לארץ הקודש, ועמם נכדם הרב [[משה אשכנזי]], שהחל ללמוד בישיבת 'תורת אמת'. בתקופה בה הגיעו התמימים לשנחאי, היו בה רק שני חסידי חב"ד: הרב אשכנזי והשוחט החסידי הרב [[חיים פלוטקין]] שהגיע לעיר כמה שנים קודם.  

== הרבי מבקש לדאוג לתמימים ==

הרב אשכנזי התמסר להוראת הרבי הריי"צ, ונרתם בכל כוחו למען התמימים שניצלו מגיא התופת, ובד בבד דאג לכל הפליטים ובני הישיבות שהגיעו לעיר.