שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 10 בתים ,  02:40, 8 ביולי 2016
מ
החלפת טקסט – " ביתו" ב־" בתו"
==תולדות חיים==
נולד בסביבות שנת [[תרמ"ט]] ב[[בוברויסק]] שברוסיה הלבנה לאביו הרב איסר שיינין ולאמו שרה, ביתו בתו של החסיד ר' [[שמחה לוין]], מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]].
בגיל צעיר מאוד, שלחו אותו הוריו ל[[ליובאוויטש]] יחד עם עוד שני ילדים בני גילו הרב [[אברהם פריז]] והרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]]. עם הגעתם של שלושת הילדים לחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], נפתחה במיוחד בשבילם כיתה מיוחדת לצעירים, שהיוותה את היסוד ל[[חיידר]] שפעל לצידה של ישיבת תומכי תמימים.
===תקופת זעמבין===
כשהגיע לגיל נישואין, [[אדמו"ר הרש"ב]] בעצמו דאג לשדך אותו עם ביתו בתו של אחד מחסידי חב"ד שהתגוררו ב[[זעמבין]]. לאחר נישואיו התגורר מספר שנים במקום מגורי הורי הכלה בזעמבין, כשהוא משמש על פי הוראתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] כ[[משפיע]] בזעמבין ובסביבותיה. מתוקף תפקידו היה נוסע לעיתים קרובות לעיירות הושנות בהם היו מרוכזים חסידים על מנת להתוועד איתם ולרומם את מצבם בעניני לימוד החסידות וההתקשרות לרבי.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב, התקשר הרב שיינין לבנו וממלא מקומו [[אדמו"ר הריי"צ]] ועשה את כל שביכולתו ואף למעלה מזה [[נסיעה לרבי|לנסוע אל הרבי]] מידי שנה במסירות נפש, למרות כל הסכנות ומלחמות האזרחים שפרצו בכל פינה.
כשהגיע לדוקשיץ, המתנגדים התנגדו למינויו והעמידו רב משלהם בשם מרדכי יעקב גאלינקין. הם אף ניסו להעליל עליו עלילות באוזני המושל שזימן אותו אליו לשיחת בירור, אך לאחר שנפגש איתו הבין שהכל עלילות שווא של מתנגדיו, ואמר כי תוארו הוא "כפני מלאך אלוקים". המחלוקת נמשכה מספר שנים עד שהשלטונות המקומיים החליטו לעשות לדבר סוף, ובבחירות שהתקיימו בין בני העיירה ניצח הרב שיינין ברוב קולות, וכן היה גם בסיבוב השני.
לאחר זכייתו בבחירות, ניתנה לו דירת מגורים מאת הנהגת הקהילה, ולפרנסת ביתו בתו עסקה אשתו במכירת שמרים, כשמידי פעם נכנס סכום כסף נוסף שקיבל בעבור עיסוקו בהנהגת הקהילה ובסידור קידושין.
בשנות המחלוקת עמד לצידו הרב [[יוחנן גורדון]] שהכיר אותו עוד מימי לימודיהם יחד בישיבה בליובאוויטש, וכן הוא קיבל לעיתים קרובות מכתבי עידוד מ[[אדמו"ר הריי"צ]] שחיזקו אותו להמשיך להילחם על תפקיד הרבנות.
===הנסיעות לרבי===
לרב שיינין היה '[[קאך]]' גדול ב[[נסיעה לרבי]] והוא היה משתדל להגיע לרבי כמה שיותר פעמים, ובפרט בחודש תשרי. בשנת [[תרפ"ט]], זכה לנסוע לוורשה על מנת להשתתף בחתונה של הרבי, כשלצורך כך הוא מכניס את עצמו בחובות והלוואות, ובלבד שיזכה להשתתף בחתונת הרבי, ובשנת [[תרצ"ב]] נסע שוב לעיירה לאנדוורוב שם התקיימה חתונת ביתו בתו הצעירה של [[אדמו"ר הריי"צ]] הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], וזכה להיות אחד מעדי הכתובה.
ל[[חודש תשרי]] של שנת [[ת"ש]] שנערך בצל הסכנות של [[מלחמת העולם השניה]], התאמץ הרב שיינין לנסוע לרבי למרות מצבו הכלכלי הדחוק, כשלצורך כך הוא משתמש בכסף שקיבל מאת בני הקהילה לטיפול הצרכים הרפואיים של אשתו שנפלה למשכב.
לאחר חזרתו משהותו בחצר הרבי ב[[חודש תשרי]] של שנת [[ת"ש]], נסע [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, ומשם פעל יחד חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית להשיג אשרות כניסה לחסידים שנשארו בצל הסכנה. הפעולות בנושא שנמשכו שנה תמימים נשאו פרי, והחסידים הצליחו לארגן ויזה עבור הרב שיינין, אך הוא לא הספיק להשתמש בה. ב[[ח' בתמוז]] [[תש"א]] פלשו הנאצים לעיירה והחלו לענות את תושביה היהודיים ובראשם את רבה העיירה הרב שיינין, כשהם מכים על ראשו באבנים כבדות ופוצעים את ראשו, ורק בנס הצליח לשרוד את העינויים ונותר בחיים.
לאחר חצי שנה של עבודות כפיה, העבירו הנאצים את תושבי העיירה לגטו ובאקציה השניה שערכו ב[[י"ח אייר]] [[תש"ב]] לקחו את הרב שיינין מתוך ביתו בתו בעודו עסוק בתפילה ועטור בטלית ותפילין. כל היהודים שמצאו הנאצים רוכזו בשטח מישור מחוץ לעיר, ולפני שהנאצים הרגו את כולם ביקש הרב שיינין שיתנו לו מספר דקות של חסד לשוחח עם אנשי הקהילה, וכשניתנה הרשות פתח באמירת וידוי בהתעוררות גדולה ובמנגינה מיוחדת, ניגן איתם את ניגון ההקפות של שמחת תורה, ולאחר מכן אמר יחד איתם "שמע ישראל".
ידיד נפשו הרב [[יוחנן גורדון]] קרא לבנו אריה לייב על שם הרב שיינין שניספה בשואה.
14,699

עריכות

תפריט ניווט