יקותיאל מליעפלי: הבדלים בין גרסאות בדף

ר' יקותיאל שמע את הדברים ולא הבין מאומה, הדבר נגע מאוד לליבו ושבר את רוחו. שנים אחר כך כשסיפר זאת ר' יקותיאל לר' [[שמואל דוב מבוריסוב]] הסביר לו:"הגע בעצמך,הייתי אז כבן ארבעים,לאחר שהלכתי ל[[אדמו"ר הזקן]] במשך כחמש עשרה שנה. בכל אותה תקופה למדתי [[חסידות]] לפי כוחי. והנה נהייתה תופעה חדשה - מגיע אברך צעיר,אפרוח ממש,וחוזר את מאמריו של [[הרבי]] בזמרה ובחיות, ואני שומע ואיני מבין. מרגיש אנוכי כי העניינים עמוקים מאוד עניינים נפלאים אבל אינני יודע מאומה." ר' יקותיאל ביקש מהאברך שיחזור לפניו את ה[[מאמרים]], שוב ושוב, ושיסביר לו אותם, והוא אכן השתדל להסביר לו, אך ר' יקותיאל לא הצליח להבין מאומה. האברך נסע ור' יקותיאל נשאר כספינה בלב ים, מכיוון ששן החליט לללכת ל[[ליובאוויטש]] . כשהגיע ל[ליובאוויטש]], לליובאוויטש הגיע ביום רביעי, ולפני קבלת [[שבת]], אמר ה[[רבי]] מאמר. ב[[שבת]] קודש, אמר הרבי מאמר וביאור על המאמר, את המאמר הבין ר' יקותיאל אך את הביאור לא הבין. אך להפתעתו ראה שהאברכים הבינו את הביאור. ר' יקותיאל הצטער צר רב שלא הבין את הביאור, וכל הלילה בכה מעמקי לבבו.

האברך ר' אפריים מסמיליאן, חזר  איתו את המאמרים פעמים רבות, עד שהצליח להבינם. בחודש [[תשרי]], הרגש ר' יקותיאל את עצמו כבריה חדשה, ונהיה כלי לקבלה, ואז נסע לביתו. החל מאז היה מבין גדול ב[[דא"ח]],  עד שרבינו האמצעי חיבר את ה[[אמרי בינה]] בשבילו,  ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], שלח את [[אדמו"ר המהר"ש]]]לשאול אותו שאלות ב[[חסידות]]. אך עדיין בעניני ה[[עולם]],ובנגלה, היה בעל ידיעה פשוטה ביותר.