שינויים

|תיאור=שער [[ספר המאמרים (אדמו"ר האמצעי)|ספר המאמרים]] של [[אדמו"ר האמצעי ]] <BR>(תמונה ממנו לא נמצאת)

בשנת [[תקמ"ח]], בהיות [[אדמו"ר האמצעי ]] בן ארבע עשרה, בחר אביו עבורו לשידוך את מרת [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]], בתו של ר' יעקב, מלמד עני מהעיירה ינאוויטש. אביה של שיינא התאונן בפני [[אדמו"ר הזקן]] שראשו טרוד כיצד לחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ולכן אינו יכול להתפלל בכוונה. [[אדמו"ר הזקן]] הציע לו את בנו, ר' דובער, שאף נתן את הסכמתו לשידוך ובלבד שיצא לפועל במהירות האפשרית, בכדי שיוכל לשמוע את [[מאמר]]י ה[[חסידות]] שיאמר אביו בחתונתו.

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] ביום [[כ"ד בטבת]] שנת [[תקע"ג]], מילא את מקומו באופן טבעי ר' דובער, שהיה בנו הבכור של אדמו"ר הזקן. בעקבות שריפת מגוריו של [[אדמו"ר הזקן]] במלחמה, שהה תחילה [[אדמו"ר האמצעי ]] תקופה קצרה בעיר [[קרמנצ'וג]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה).

בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב"ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל [[אדמו"ר האמצעי ]] וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה שלחו גם משלחת לבקש ממנו לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת הערים. בפועל החליט [[אדמו"ר האמצעי ]] להיענות לחסידי רוסיה הלבנה ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב את [[קרמנצ'וג]] והחל במסע לרוסיה הלבנה. מסע זה כונה "מסע הכתרה" שהיווה מעין קבלת הנשיאות בפועל של אדמו"ר האמצעי.

כשלושה חודשים ארך מסעו של [[אדמו"ר האמצעי ]] לויטבסק. בכל מקום שהגיע אמר [[מאמר]]י [[חסידות]] עמוקים וקיבל חסידים ל[[יחידות]]. את פני השיירה קיבלו בכל מקום בכבוד גדול, על ידי חסידים, יהודים וכן גם על ידי פקידי מימשל ואנשי המשטרה שקיבלו הוראה ממשרד הפנים להדר בכבודו של אדמו"ר האמצעי, בנו של אדמו"ר הזקן, שעשה רבות לטובת ארץ המולדת בכך שסייע במאמץ המלחמה כנגד נפוליאון הצרפתי. במהלך המסע הצטרפו חסידים רבים לאדמו"ר האמצעי.

המסע הסתיים בבחירת [[אדמו"ר האמצעי ]] למקום מגוריו את העיירה [[ליובאוויטש]], אליה הגיע יחד עם אלפי חסידים ביום [[ח"י באלול]] [[תקע"ג]]. מליובאוויטש החלה תורתו, תורת חסידות חב"ד, להתפשט בכל רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל.

כעבור שנה מקביעת [[אדמו"ר האמצעי ]] את מקום מגוריו בליובאוויטש, רבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו"ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של האדמו"ר החדש, ממאמרי החסידות אותם אמר בשפע רב כדרכו. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחת השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|רבי יהודה לייב]], אחיו של אדמו"ר הזקן: "לאו כל מוחא סביל דא" (לא כל מוח סובל זאת).

{{ערך מורחב|ערך=[[בית כנסת [[אדמו"ר האמצעי ]] בחברון]]}}בשנת [[תקפ"ג]], עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]], ואדמוו[[אדמו"ר האמצעי ]] קנה חדר מבית הכנסת הספרדי "אברהם אבינו" וייעד אותו לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד.

[[תמונה:מצבת אדמור האמצעי.jpg|left|thumb|250px|מצבת כ"ק [[אדמו"ר האמצעי ]] בניעז'ין]]

בשנים האחרונות לנשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי ]] הגיש אדם בשם שמחה קיסין, תביעה על [[אדמו"ר האמצעי ]] ובעקבות כך הובל [[אדמו"ר האמצעי ]] למעצר. ביום י' לחודש כסלו השתחרר ממאסרו. תאריך זה נקרא בשם "חג הגאולה" ונחגג עד היום.

[[אדמו"ר האמצעי ]] היה אומר מאמרי חסידות בהמשכים פעמיים או שלוש בכל [[שבת]], כשבכל פעם היה אומר בין שלושת-רבעי השעה לשעה. ב[[יום כיפור]] היה אומר חסידות שלוש פעמים; בערב יום כיפור בבוקר לאחר תפילת שחרית (נהגו להתפלל מוקדם), במוצאי יום-כיפור ולמחרת יום-כיפור לפני תפילת שחרית.

לפני שהיה אומר מאמר היה מוסר אותו בכתב ידו ובעקבות כך לא קיימים הרבה [[הנחות]] של חסידים על מאמריו. בהזדמנויות בהם לא מסר [[אדמו"ר האמצעי ]] את רשימת דברי עצמו אלא את ההנחה ממאמר אביו, [[אדמו"ר הזקן]], עליו היה מבוסס המאמר שלו, חסרים החידושים שהוסיף [[אדמו"ר האמצעי ]] באותם מאמרי אביו שחזר אז. כתבי [[אדמו"ר האמצעי ]] של מאמריו דומים לסגנון של מאמרי אביו, [[אדמו"ר הזקן]] ובין הדברים, נהג להוסיף את ביאוריו והסבריו. סגנונו בדיבור היה ארוך ומוסבר, בשונה מאביו.

[[תמונה:אדמור_האמצעי.jpg|left|thumb|250px|אוהל כ"ק [[אדמו"ר האמצעי ]] בניעז'ין]]לפני הסתלקותו רמז [[אדמו"ר האמצעי ]] על כך לחסידים באומרו על שנת [[תקפ"ח]] שיהיו בהם גזירות. בהזדמנות אחרת אמר שכשאביו, אדמו"ר הזקן, נלקח ל[[פטרבורג]] בפעם השניה, בהיותו בגיל 54 ובחר בייסורים וכפי הנראה השאיר לי את האפשרות השניה - הסתלקות. לאחר חגי [[חודש תשרי]] יצא מ[[ליובאוויטש]] לציון אביו בהאדיטש, כדי להתפלל לביטול הגזרות, במהלך הדרך חזור חלה מאוד, ונעצרו למנוחה בניעז'ין. מיום ליום חוליו התגבר וכל פעם שהיו נוגעים בו הוא היה מתעלף. מצב זה נמשך עד ליום [[ח' בכסלו]]. באותו יום רצה לכתוב חסידות על ענייני חנוכה, אך כיון שהעולם שרוי בצער, לא רצה להתענג בכתיבת החסידות ועל כן לא כתב. במקום זה אמר לחסידיו שילכו לבתיהם בשמחה ושיאמרו "לחיים". בלילה התעלף רבות וביקש שילבישו אותו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים.

ב[[יום רביעי]] [[ט' בכסלו]] שנת [[תקפ"ח]] התחיל [[אדמו"ר האמצעי ]] לומר ב[[התלהבות]] גדולה [[מאמר]] [[חסידות]] על הפסוק "אחרי ה' תלכו". לקראת עלות השחר סיים את המאמר במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בהיותו בן 54.

[[אדמו"ר האמצעי ]] השאיר ספר תורה שעבר בירושה לבנו רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] ומשם לנכדיו משפחת פופקא; ר' יצחק חיים פופקא ור' מרדכי דובער פופקא. כיום מוחזק ספר התורה בבית הכנסת "בית תורה דמשק אליעזר" בפלטבוש.

*בתו [[שרה (בת [[אדמו"ר האמצעי ]] - הראשונה)|הרבנית שרה]] - נישאה לרב [[אליעזר דרבדמדיקר]].

*בתו [[חנה חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי (בת [[אדמו"ר האמצעי ]] - השניה)|הרבנית חנה חיה שרה]] - נישאה לרב [[אהרון אלכסנדרוב משקלוב (חתן אדמו"ר האמצעי)|אהרון אלכסנדרוב משקלוב]].

* ציון [[אדמו"ר האמצעי ]] באתר גוגל מפות: [https://www.google.com/maps/@51.0745014,31.9169157,3a,75y,136.74h,90.65t/data=!3m6!1e1!3m4!1sa5JrftPt8joPvPGU90wO9w!2e0!7i13312!8i6656 תמונות], [https://www.google.com/maps/place/51%C2%B004'27.4%22N+31%C2%B055'02.4%22E/@51.074276,31.9348429,14z/data=!3m1!4b1!4m2!3m1!1s0x0:0x0 מיקום]