14,699
עריכות
תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן "
מ (החלפת טקסט – " צדקה " ב־" צדקה ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==מנהגי תענית אסתר== | ==מנהגי תענית אסתר== | ||
חולה (אפילו שאין בו סכנה)<ref>רמ"א סימן תרפ"ו ס"א. וכן המצטער הרבה מכאב עינים (שם), וזקנים תשושי-כח (כה"ח תק"נ ס"ק ו). | חולה (אפילו שאין בו סכנה)<ref>רמ"א סימן תרפ"ו ס"א. וכן המצטער הרבה מכאב עינים (שם), וזקנים תשושי-כח (כה"ח תק"נ ס"ק ו). | ||
</ref>, מעוברת ומניקה<ref>רמ"א שם. והיינו במעוברת אחר מ' יום או שמרגשת חולשה יתירה, ומניקה - בפועל (ראה נטעי-גבריאל בין-המצרים פ"ה, וש"נ).</ref>, ויולדת כל ל' יום<ref>דינה כחולה (שו"ע אדמו"ר הזקן סימן של ס"ה), נטעי-גבריאל שם.</ref> - פטורים מהתענית<ref>לעניין חתן וכלה בז' ימי המשתה בתענית זו דנו בפוסקים, ורבים מקילין. ראה משנ"ב סימן תרפ"ו בשער הציון ס"ק טז, כף-החיים תקמ"ט סק"י ותרפ"ו סקט"ז וס"ק כח, קיצושו"ע סימן קמא ס"ב, שו"ת יחווה-דעת חלק ב' סימן עח, ונטעי-גבריאל נישואין חלק ב' פכ"ה ס"ג-ד וש"נ. וכל-שכן בקביעות הנוכחית, כמובן.</ref>. | </ref>, מעוברת ומניקה<ref>רמ"א שם. והיינו במעוברת אחר מ' יום או שמרגשת חולשה יתירה, ומניקה - בפועל (ראה נטעי-גבריאל בין-המצרים פ"ה, וש"נ).</ref>, ויולדת כל ל' יום<ref>דינה כחולה (שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן של ס"ה), נטעי-גבריאל שם.</ref> - פטורים מהתענית<ref>לעניין חתן וכלה בז' ימי המשתה בתענית זו דנו בפוסקים, ורבים מקילין. ראה משנ"ב סימן תרפ"ו בשער הציון ס"ק טז, כף-החיים תקמ"ט סק"י ותרפ"ו סקט"ז וס"ק כח, קיצושו"ע סימן קמא ס"ב, שו"ת יחווה-דעת חלק ב' סימן עח, ונטעי-גבריאל נישואין חלק ב' פכ"ה ס"ג-ד וש"נ. וכל-שכן בקביעות הנוכחית, כמובן.</ref>. | ||
מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר<ref>בסידור אדמו"ר הזקן 'סדר ספירת העומר' כ' שהצום מתחיל בעלות-השחר. וראה אגה"ת פ"ג, [[לקוטי שיחות]] כרך כב עמ' 313 ו'התקשרות' גיליון קא עמ' 17. שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 494 על ידי ציון 12.</ref>. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה<ref>שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. ב[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.</ref>. | מי שלא ישן, מותר לו לאכול עד שיעלה עמוד השחר<ref>בסידור [[אדמו"ר הזקן]] 'סדר ספירת העומר' כ' שהצום מתחיל בעלות-השחר. וראה אגה"ת פ"ג, [[לקוטי שיחות]] כרך כב עמ' 313 ו'התקשרות' גיליון קא עמ' 17. שיחות-קודש [[תשנ"ב]] חלק ב' עמ' 494 על ידי ציון 12.</ref>. השוכב לישון ובדעתו להשכים לאכול או לשתות, יתנה בפירוש לפני השינה שיוכל לאכול או לשתות. ואם רגיל לשתות בקומו, אין צריך להתנות לשתייה<ref>שו"ע סימן תקס"ד ונו"כ. ב[[אגרות קודש]] חלק ג' עמ' עה איתא, שגם לפי האוסרים זאת בכלל על-פי הזוהר, מותר לכל הדיעות באם עושה זאת לרפואה, לכוון דעתו בתפילה וכיוצא בזה.</ref>. | ||
הציבור אומר 'עננו' רק במנחה. הש"ץ אומר (בחזרת הש"ץ) 'עננו' בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"<ref>ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח, עיי"ש. ואף ב[[אגרות קודש]] חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהות הרבי ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (הובא בלוח זה להיום) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).</ref>. ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'<ref>משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג.</ref>. | הציבור אומר 'עננו' רק במנחה. הש"ץ אומר (בחזרת הש"ץ) 'עננו' בברכה בפני עצמה בין ברכת 'גואל ישראל' לברכת 'רפאנו', "אם יש בבית-הכנסת אף רק שלושה מתענים"<ref>ספר-המנהגים עמ' 45, וש"נ לפסקי דינים לאדמו"ר הצמח-צדק או"ח סימן תקס"ו ולשו"ת שלו שער המילואים ס"ח, עיי"ש. ואף ב[[אגרות קודש]] חלק ט"ז עמ' שיג ובהגהות הרבי ללוח כולל-חב"ד [[תשט"ז]] (הובא בלוח זה להיום) מעתיק הרבי רק "ג' מתענים" ללא איזכור ה"שבעה שאכלו" כלל (וראה 'התקשרות' גיליון לג עמ' 18).</ref>. ואם אין, אומרו ב'שומע תפילה'<ref>משנה-ברורה סימן תקס"ו ס"ק יג.</ref>. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
===מנחה=== | ===מנחה=== | ||
התפילה - "בשעה מאוחרת"<ref>ספר-המנהגים עמ' 48 ובהערה - על פי הגמ' (תענית כו, סע"ב. הובאה להלכה בשו"ע אדמו"ר הזקן סימן קכט ס"א), שבתעניות "שאין בהן נעילה" נוהגים להתפלל מנחה רק "סמוך לשקיעת החמה".</ref>. וידבר וקטורת, אשרי, חצי קדיש, קריאת 'ויחל' כבשחרית, לשלושה עולים, והשלישי הוא המפטיר, ואין אומרים לאחריה חצי קדיש. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו", ומברך אחר-כך שלוש ברכות עד 'מגן דוד'. יהללו, חצי קדיש<ref>במראות-קודש נראה, ש(גם) כאשר היה הרבי ש"ץ, התחיל את החצי-קדיש במנחת ת"צ מייד לאחר סיום ברכות-ההפטרה (כדי למנוע הפסק, על דבר מנהגנו במנחת ש"ק), ותוך-כדי אמירתו אמרו 'יהללו' והחזירו את הס"ת לארה"ק.</ref>. | התפילה - "בשעה מאוחרת"<ref>ספר-המנהגים עמ' 48 ובהערה - על פי הגמ' (תענית כו, סע"ב. הובאה להלכה בשו"ע [[אדמו"ר הזקן]] סימן קכט ס"א), שבתעניות "שאין בהן נעילה" נוהגים להתפלל מנחה רק "סמוך לשקיעת החמה".</ref>. וידבר וקטורת, אשרי, חצי קדיש, קריאת 'ויחל' כבשחרית, לשלושה עולים, והשלישי הוא המפטיר, ואין אומרים לאחריה חצי קדיש. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו", ומברך אחר-כך שלוש ברכות עד 'מגן דוד'. יהללו, חצי קדיש<ref>במראות-קודש נראה, ש(גם) כאשר היה הרבי ש"ץ, התחיל את החצי-קדיש במנחת ת"צ מייד לאחר סיום ברכות-ההפטרה (כדי למנוע הפסק, על דבר מנהגנו במנחת ש"ק), ותוך-כדי אמירתו אמרו 'יהללו' והחזירו את הס"ת לארה"ק.</ref>. | ||
מי שאינו מתענה וקראוהו לעלות לתורה, וצר לו להודיע זאת מפני חילול השם - יעלה<ref>לוח כולל-חב"ד בצום גדליה, ממשנה-ברורה סימן תקס"ו סוף ס"ק כא ושו"ת מנחת-אלעזר חלק ב' סימן עד.</ref>. | מי שאינו מתענה וקראוהו לעלות לתורה, וצר לו להודיע זאת מפני חילול השם - יעלה<ref>לוח כולל-חב"ד בצום גדליה, ממשנה-ברורה סימן תקס"ו סוף ס"ק כא ושו"ת מנחת-אלעזר חלק ב' סימן עד.</ref>. | ||