14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר המהר"ש " ב־"אדמו"ר המהר"ש ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הרש"ב " ב־"אדמו"ר הרש"ב ") |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת [[תרכ"ו]], בהיותו בן 14 שנים בלבד, נשא את רעייתו לאה ביתו של הרב [[אברהם זליגסון]] שכיהן באותה תקופה כרבה של העיירה. | בשנת [[תרכ"ו]], בהיותו בן 14 שנים בלבד, נשא את רעייתו לאה ביתו של הרב [[אברהם זליגסון]] שכיהן באותה תקופה כרבה של העיירה. | ||
לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו ברבנות העיירה. אצל רבותינו נשיאינו מופיע ש{{ציטוטון|היה למדן ובעל הוראה ביותר. ישנם מכתבים מ[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] אליו בחידושי תורה בנגלה. כשאירע שאלה חמורה במקוואות, גיטין ואין צריך לומר חליצה, הי' [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] קוראו ומתפלפל עמו בזה}}{{הערה|1=[http://www.lahak.org/pdf2/Reshimos/185.pdf עמוד 12].}}. וכן אדמו"ר הרש"ב התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ג' עמוד ל].}}. | לאחר פטירת חותנו בשנת [[תרמ"ב]] מונה על ידי [[אדמו"ר המהר"ש]] למלא את מקומו ברבנות העיירה. אצל רבותינו נשיאינו מופיע ש{{ציטוטון|היה למדן ובעל הוראה ביותר. ישנם מכתבים מ[[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] אליו בחידושי תורה בנגלה. כשאירע שאלה חמורה במקוואות, גיטין ואין צריך לומר חליצה, הי' [[אדמו"ר הרש"ב|אדמו"ר נ"ע]] קוראו ומתפלפל עמו בזה}}{{הערה|1=[http://www.lahak.org/pdf2/Reshimos/185.pdf עמוד 12].}}. וכן [[אדמו"ר הרש"ב]] התבטא בנוגע אליו: {{ציטוטון|בעל הוראה ורחוק מן המחלוקת לגמרי ויודע איך לכלכל דבר להשוות הדיעות}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31636&st=&pgnum=74 אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ג' עמוד ל].}}. | ||
יחד עם זאת למרות שהיו מעריכים את דעתו בעניני הלכה, לא נהגו רבותינו נשיאינו לשאול אצלו שאלות הלכתיות, וכשהיה צריך לפסוק שאלה הלכתית הנוגעת למעשה בפועל היו ניגשים לאחד מהמו"צים האחרים שהיו בליובאוויטש. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא עליו ש"אצל אברך צעיר לא צריך לשאול שאלות הלכתיות". | יחד עם זאת למרות שהיו מעריכים את דעתו בעניני הלכה, לא נהגו רבותינו נשיאינו לשאול אצלו שאלות הלכתיות, וכשהיה צריך לפסוק שאלה הלכתית הנוגעת למעשה בפועל היו ניגשים לאחד מהמו"צים האחרים שהיו בליובאוויטש. [[אדמו"ר המהר"ש]] התבטא עליו ש"אצל אברך צעיר לא צריך לשאול שאלות הלכתיות". | ||
תקופה קצרה לאחר שמונה לכהן כרבה של ליובאוויטש, הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו וממלא מקומו אדמו"ר הרש"ב ניסה למצוא לרב יעקובסון מקום אחר בו יכהן ברבנות, ולמנות תחתיו בליובאוויטש רב מבוגר יותר. לצורך כך שיגר מכתבים לרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ולרב [[יעקב מרדכי בזפלוב]] שיתעניינו בשבילו האם ישנו מקום בו הוא מתאים לכהן כרב. הדבר אירע בחודשי החורף של שנת [[תרמ"ז]] ואף הועלתה הצעה מעשית בדבר העיירה סאראקע, אך בפועל הדבר לא בא לידי פועל, והוא נשאר לכהן ברבנות העיירה עד לפטירתו. | תקופה קצרה לאחר שמונה לכהן כרבה של ליובאוויטש, הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו וממלא מקומו [[אדמו"ר הרש"ב]] ניסה למצוא לרב יעקובסון מקום אחר בו יכהן ברבנות, ולמנות תחתיו בליובאוויטש רב מבוגר יותר. לצורך כך שיגר מכתבים לרב [[שמואל בצלאל שפטיל]] ולרב [[יעקב מרדכי בזפלוב]] שיתעניינו בשבילו האם ישנו מקום בו הוא מתאים לכהן כרב. הדבר אירע בחודשי החורף של שנת [[תרמ"ז]] ואף הועלתה הצעה מעשית בדבר העיירה סאראקע, אך בפועל הדבר לא בא לידי פועל, והוא נשאר לכהן ברבנות העיירה עד לפטירתו. | ||
בתקופה בה כיהן ברבנות העיירה, הגיעה מעמדה של ליובאוויטש כבירת חסידות חב"ד לנקודת השיא בתולדותיה, והתגוררו בה קרוב ל-2,000 תושבים חסידי חב"ד והיא הפכה לבירת המחוז היהודית שסיפקה סחורה ומקומות תעסוקה לכל יהודי האזור. | בתקופה בה כיהן ברבנות העיירה, הגיעה מעמדה של ליובאוויטש כבירת חסידות חב"ד לנקודת השיא בתולדותיה, והתגוררו בה קרוב ל-2,000 תושבים חסידי חב"ד והיא הפכה לבירת המחוז היהודית שסיפקה סחורה ומקומות תעסוקה לכל יהודי האזור. |
עריכות