14,699
עריכות
שבעת ימי אבלות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
מ (החלפת טקסט – "התוועדות " ב־"התוועדות ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===הנחת תפילין ביום הראשון=== | ===הנחת תפילין ביום הראשון=== | ||
אף שבשולחן ערוך כתוב שאסור על האבל להניח תפילין ביום הקבורה{{הערה|סימן שפח סעיף א. דין הנלמד מהפסוק 'פארך חבוש עליך'.}}, מנהג חב"ד להניח תפילין לאחר הקבורה אם עדיין לא שקעה השמש, ולהניח בלא ברכה{{הערה|מובא במעבר יבק מאמר שפת אמת פרק לד. וכן נהג אדמו"ר הריי"צ באבלות אחר אמו [[הרבנית שטערנא שרה]]. מדברי הרבי בניחום אבלים אצל משפחת גורדון, תורת מנחם מנחם ציון, ח"ב ע' 356.}}, וכן מניחים [[תפילין דרבינו תם]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו חקרי מנהגים להרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] חלק א'.}}. | אף שבשולחן ערוך כתוב שאסור על האבל להניח תפילין ביום הקבורה{{הערה|סימן שפח סעיף א. דין הנלמד מהפסוק 'פארך חבוש עליך'.}}, מנהג חב"ד להניח תפילין לאחר הקבורה אם עדיין לא שקעה השמש, ולהניח בלא ברכה{{הערה|מובא במעבר יבק מאמר שפת אמת פרק לד. וכן נהג [[אדמו"ר הריי"צ]] באבלות אחר אמו [[הרבנית שטערנא שרה]]. מדברי הרבי בניחום אבלים אצל משפחת גורדון, תורת מנחם מנחם ציון, ח"ב ע' 356.}}, וכן מניחים [[תפילין דרבינו תם]]{{הערה|להרחבה בנושא, ראו חקרי מנהגים להרב [[אליהו יוחנן גוראריה]] חלק א'.}}. | ||
===סעודת הבראה=== | ===סעודת הבראה=== | ||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
ביום האחרון של השבעה נוהגים להתפלל מוקדם יותר משאר הימים{{הערה|אף שכתוב 'בהשכמה', לא נהג כך הרבי בסיום השבעה אחר הסתלקות [[הרבנית חיה מושקא]], וכשנשאל על כך על ידי הרב [[גבריאל ציננער]], השיב הרבי שזה לאו בדוקא היות וקשור עם טרחא דציבורא (נטעי גבריאל הלכות אבלות חלק א' עמוד תשמז.}}. | ביום האחרון של השבעה נוהגים להתפלל מוקדם יותר משאר הימים{{הערה|אף שכתוב 'בהשכמה', לא נהג כך הרבי בסיום השבעה אחר הסתלקות [[הרבנית חיה מושקא]], וכשנשאל על כך על ידי הרב [[גבריאל ציננער]], השיב הרבי שזה לאו בדוקא היות וקשור עם טרחא דציבורא (נטעי גבריאל הלכות אבלות חלק א' עמוד תשמז.}}. | ||
לאחר התפילה יושבים האבלים, והמתפללים במניין יוצאים מהחדר וחוזרים ומנחמים אותם, ולאחר מכן גוערים בהם ומקימים אותם, אומרים "המקום יגדור פרצות עמו ישראל" ומברכים אותם באריכות ימים ושנים, ולאחר מכן נועצים מסמר ברצפה{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77: "נועצים מסמר באבן פשוטה שאין שם כלי עליה במקום שישב שם האבל". אדמו"ר הריי"צ הורה שינעצו דווקא באבן ולא בברזל.}} במקום שישבו שבעה. | לאחר התפילה יושבים האבלים, והמתפללים במניין יוצאים מהחדר וחוזרים ומנחמים אותם, ולאחר מכן גוערים בהם ומקימים אותם, אומרים "המקום יגדור פרצות עמו ישראל" ומברכים אותם באריכות ימים ושנים, ולאחר מכן נועצים מסמר ברצפה{{הערה|ספר המנהגים עמוד 77: "נועצים מסמר באבן פשוטה שאין שם כלי עליה במקום שישב שם האבל". [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה שינעצו דווקא באבן ולא בברזל.}} במקום שישבו שבעה. | ||
נוהגים לומר 'לחיים' בסיום השבעה{{הערה|כך שאל הרבי את חותנו בסיום השבעה, והסכים עמו, וכן נהג בעצמו לאחר סיום השבעה אחר הרבנית חיה מושקא, שהורה לערוך [[התוועדות]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] (יומן שנת הקהל [[תשמ"ח]] עמוד 171).}}. | נוהגים לומר 'לחיים' בסיום השבעה{{הערה|כך שאל הרבי את חותנו בסיום השבעה, והסכים עמו, וכן נהג בעצמו לאחר סיום השבעה אחר הרבנית חיה מושקא, שהורה לערוך [[התוועדות]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו הפרטי]] (יומן שנת הקהל [[תשמ"ח]] עמוד 171).}}. | ||