14,699
עריכות
שיעורים יומיים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ "
מ (החלפת טקסט – " תשע"ג " ב־" תשע"ג ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
===תהילים=== | ===תהילים=== | ||
בשעת [[המאסר של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר ב[[מנין]] את שיעור ה[[תהילים]] כפי שנחלק לימי החודש. לאחר | בשעת [[המאסר של אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ז]], הנהיגו קהילות חסידיות רבות לומר ב[[מנין]] את שיעור ה[[תהילים]] כפי שנחלק לימי החודש. לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא ממאסרו, הוא הכיר תודה לחסידים שאמרו בעדו תהילים, ואמר שהיציאה ממאסר התאפשרה הודות לאמירת התהילים. | ||
בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהילים, שנדפס כהוספה לספר התהילים 'אהל יוסף יצחק'.}} לקבוע את אמירת שיעור התהילים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים. | בהיות שכך, ביקש אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראו קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהילים, שנדפס כהוספה לספר התהילים 'אהל יוסף יצחק'.}} לקבוע את אמירת שיעור התהילים היומי בכל תפוצות ישראל, כסגולה לענינים רבים. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
הקביעות בלימוד ה[[תניא]] במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת [[תקנ"ט]] ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא{{הערה|בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.}}{{הערה|קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.}}. | הקביעות בלימוד ה[[תניא]] במתכונתה הראשונית, נקבעה על ידי חסידי [[אדמו"ר הזקן]], שקבעו אחרי יציאתו מהמאסר בשנת [[תקנ"ט]] ללמוד בכל שבוע פרק אחד מספר התניא{{הערה|בספר התניא ישנם 53 פרקים, כנגד 53 פרשיות התורה.}}{{הערה|קיצורים והערות לספר התניא, עמוד קכג.}}. | ||
על יסוד העובדה שה[[חסידים]] התייחסו לספר התניא כ[[תורה שבכתב]] וכספר היסוד של ה[[חסידות]], בדומה להתייחסות לחומש כספר היסוד של כללות התורה, תיקן אדמו"ר הריי"צ לומר מידי יום שיעור '"יומי"' בספר התניא, באופן כזה שמידי שנה יסיימו את לימודו של ספר התניא על כל חלקיו{{הערה|החלוקה הראשונה נעשתה לקראת שנת [[תש"ג]], כפי שמופיע במכתבו מ[[כ"ף כסלו]] תש"ג, שנדפס כהקדמה ללוח [[היום יום]].}}. | על יסוד העובדה שה[[חסידים]] התייחסו לספר התניא כ[[תורה שבכתב]] וכספר היסוד של ה[[חסידות]], בדומה להתייחסות לחומש כספר היסוד של כללות התורה, תיקן [[אדמו"ר הריי"צ]] לומר מידי יום שיעור '"יומי"' בספר התניא, באופן כזה שמידי שנה יסיימו את לימודו של ספר התניא על כל חלקיו{{הערה|החלוקה הראשונה נעשתה לקראת שנת [[תש"ג]], כפי שמופיע במכתבו מ[[כ"ף כסלו]] תש"ג, שנדפס כהקדמה ללוח [[היום יום]].}}. | ||
===לוח היום יום=== | ===לוח היום יום=== | ||