14,699
עריכות
שניאור זלמן סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדמו"ר הרש"ב " ב־"אדמו"ר הרש"ב "
(←לקריאה נוספת: החלפת כותרת לקישורים חיצוניים) |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הרש"ב " ב־"אדמו"ר הרש"ב ") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. | הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]]. | ||
בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"יושב". אדמו"ר הרש"ב קירבו מאד ולמד איתו חסידות. | בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"יושב". [[אדמו"ר הרש"ב]] קירבו מאד ולמד איתו חסידות. | ||
ב"[[מסע יאלטא]]" (שהחל בחודש אלול תרמ"ו), לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים המלמד של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ב"[[מסע יאלטא]]" (שהחל בחודש אלול תרמ"ו), לקח [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב סלונים יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב סלונים המלמד של [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==בארץ ישראל== | ==בארץ ישראל== | ||
לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי". | לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו [[אדמו"ר הרש"ב]] בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה [[אדמו"ר הרש"ב]] את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי". | ||
בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. | בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת [[אדמו"ר הרש"ב]] לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו, במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו. | ||
נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ו]] מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]]. | נפטר ב[[י"א תמוז]] [[תרצ"ו]] מנוחתו כבוד ב[[תל אביב]]. | ||