14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – "חודש חשון " ב־"חודש חשון ") |
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
||
שורה 10: | שורה 10: | ||
נדודים ברחבי תבל היו חלק מחייו של הרב חיים בשנות ילדותו. בהיותו ילד, הצליח אביו בניסי ניסים לקבל היתר יציאה מברית המועצות. בעקבות זאת עלתה המשפחה לארץ הקודש והתיישבה בתל אביב. | נדודים ברחבי תבל היו חלק מחייו של הרב חיים בשנות ילדותו. בהיותו ילד, הצליח אביו בניסי ניסים לקבל היתר יציאה מברית המועצות. בעקבות זאת עלתה המשפחה לארץ הקודש והתיישבה בתל אביב. | ||
בשנת תרפ"ז קיבל אביו הצעת רבנות באנגליה. הוא כתב על כך | בשנת תרפ"ז קיבל אביו הצעת רבנות באנגליה. הוא כתב על כך ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] לא רק שהסכים לכך, אלא עשה רבות כדי שההצעה תצא לפועל. הרבי הריי"צ שלח מכתבים לרבנים וחסידים וזירזם לתרגם את ההצעה הלכה למעשה. | ||
מאמציו של אדמו"ר הריי"צ נשאו פרי, וכעבור זמן לא רב המשיכה משפחת גוטניק בנדודיה, והפעם לעבר אנגליה. | מאמציו של [[אדמו"ר הריי"צ]] נשאו פרי, וכעבור זמן לא רב המשיכה משפחת גוטניק בנדודיה, והפעם לעבר אנגליה. | ||
בבית הוריו ספג חיים הצעיר חינוך חסידי אמיתי, חינוך להתקשרות אמיתית לרבי. די אם נאמר כי בשנים ההם עסק אביו בסיוע לאספקת מצות ליהודים שהתגוררו במדינות ברית המועצות. | בבית הוריו ספג חיים הצעיר חינוך חסידי אמיתי, חינוך להתקשרות אמיתית לרבי. די אם נאמר כי בשנים ההם עסק אביו בסיוע לאספקת מצות ליהודים שהתגוררו במדינות ברית המועצות. | ||
התקשרותו של הרב מרדכי לא ידעה גבולות ובקיץ תרפ"ט נסע לריגא כדי לשהות במחיצתו של אדמו"ר הריי"צ לאחר שעזב את תחומי רוסיה. | התקשרותו של הרב מרדכי לא ידעה גבולות ובקיץ תרפ"ט נסע לריגא כדי לשהות במחיצתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לאחר שעזב את תחומי רוסיה. | ||
בי"ט כסלו תרצ"ב, נפטר הרב מרדכי והוא אברך צעיר בן שלושים וארבע בלבד. היה זה אסון ושבר נורא עבור חיים שהיה ילד כבן עשר בלבד. כמה שנים לאחר מכן, נישאה אמו בשנית לחסיד הרב אשר אברהמסון, לימים רבה הראשי של סידני. | בי"ט כסלו תרצ"ב, נפטר הרב מרדכי והוא אברך צעיר בן שלושים וארבע בלבד. היה זה אסון ושבר נורא עבור חיים שהיה ילד כבן עשר בלבד. כמה שנים לאחר מכן, נישאה אמו בשנית לחסיד הרב אשר אברהמסון, לימים רבה הראשי של סידני. | ||
שורה 28: | שורה 28: | ||
לאחר שבחורי הישיבה הבינו כי אין סיכוי לייסד ישיבה באוסטרליה, היגרו לארצות הברית. הרב גוטניק שחונך להתקשרות אמיתית לרבי, כתב מכתב לאדמו"ר הריי"צ, בו גולל את מה שאירע עם קבוצת הבחורים שביקשו לייסד ישיבה. | לאחר שבחורי הישיבה הבינו כי אין סיכוי לייסד ישיבה באוסטרליה, היגרו לארצות הברית. הרב גוטניק שחונך להתקשרות אמיתית לרבי, כתב מכתב לאדמו"ר הריי"צ, בו גולל את מה שאירע עם קבוצת הבחורים שביקשו לייסד ישיבה. | ||
אדמו"ר הריי"צ הורה להם להישאר באוסטרליה. המענה הגיע באמצעות מברק: "מה' מצעדי גבר כוננו ומאחר שהוליכה אתכם ההשגחה העליונה לאוסטרליה סימן שזהו מקומכם". בהמשך המברק כותב אדמו"ר הריי"צ כי מאחר שסוף כל סוף תיגמר המלחמה, ואלפי יהודים יגיעו כפליטים לאוסטרליה,– יש לדאוג להכשיר את הקרקע לקראת בואם כדי שזו תהיה מקום תורה. "און מ'זאל קענען געפינען דעם אויבערשטן" [= שיוכלו למצוא את הקדוש ברוך הוא]. | [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה להם להישאר באוסטרליה. המענה הגיע באמצעות מברק: "מה' מצעדי גבר כוננו ומאחר שהוליכה אתכם ההשגחה העליונה לאוסטרליה סימן שזהו מקומכם". בהמשך המברק כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] כי מאחר שסוף כל סוף תיגמר המלחמה, ואלפי יהודים יגיעו כפליטים לאוסטרליה,– יש לדאוג להכשיר את הקרקע לקראת בואם כדי שזו תהיה מקום תורה. "און מ'זאל קענען געפינען דעם אויבערשטן" [= שיוכלו למצוא את הקדוש ברוך הוא]. | ||
הרב גוטניק מילא את הוראת הרבי ונשאר בסידני. מאחר שחברי הקבוצה כבר נסעו לדרכם, שוב נדחתה ההזדמנות לפתוח ישיבה. אולם גם אז המשיך הרבי לעודדו והבטיח לו שבבוא העת ישלח לשם שלוחים. | הרב גוטניק מילא את הוראת הרבי ונשאר בסידני. מאחר שחברי הקבוצה כבר נסעו לדרכם, שוב נדחתה ההזדמנות לפתוח ישיבה. אולם גם אז המשיך הרבי לעודדו והבטיח לו שבבוא העת ישלח לשם שלוחים. | ||
שורה 38: | שורה 38: | ||
בהגיעו לגיל הנישואין התחתן עם בתו של החסיד הנודע הרב חיים טשעסטער. לאחר נישואיו התגורר בסידני, ולאחר שנים ספורות העתיק את מקום מגוריו והתיישב בעיר מלבורן. | בהגיעו לגיל הנישואין התחתן עם בתו של החסיד הנודע הרב חיים טשעסטער. לאחר נישואיו התגורר בסידני, ולאחר שנים ספורות העתיק את מקום מגוריו והתיישב בעיר מלבורן. | ||
כבר בצעירותו הפך לעסקן שעשה רבות למען הפצת המעיינות באוסטרליה, למרות שבאותה תקופה היו בה חסידי חב"ד מעטים. כך ב[[חודש חשון]] [[תש"ח]] ביקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לסייע לרב [[יצחק דוד גרונר]] שהגיע כמה חודשים קודם לכן למלבורן בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים: | כבר בצעירותו הפך לעסקן שעשה רבות למען הפצת המעיינות באוסטרליה, למרות שבאותה תקופה היו בה חסידי חב"ד מעטים. כך ב[[חודש חשון]] [[תש"ח]] ביקש ממנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לסייע לרב [[יצחק דוד גרונר]] שהגיע כמה חודשים קודם לכן למלבורן בשליחות מרכז ישיבות תומכי תמימים: | ||
ובזה הנני לבקשו לעזור לתלמידי יקירי הרב גראנער שי' בעבודתו הק' ליסד שיעורי לימוד ברבים, ובייחוד בעד הנוער והצעירים יחיו ובייסוד חדרי לימוד בחינוך הכשר ולקשרם עם המוסד "[[מרכז לענייני חינוך]]" - מל"ח - אשר ייסדתי". | ובזה הנני לבקשו לעזור לתלמידי יקירי הרב גראנער שי' בעבודתו הק' ליסד שיעורי לימוד ברבים, ובייחוד בעד הנוער והצעירים יחיו ובייסוד חדרי לימוד בחינוך הכשר ולקשרם עם המוסד "[[מרכז לענייני חינוך]]" - מל"ח - אשר ייסדתי". | ||
בהמשך המכתב מבקש ממנו אדמו"ר הריי"צ לבקש מחותנו הרב חיים טשעסטער לסייע אף הוא לרב גרונר. שנים מאוחר יותר, הגיע הרב גרונר למדינה על מנת לשמש כשליח קבוע במלבורן, ועמד בראש המוסדות שם במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ח. | בהמשך המכתב מבקש ממנו [[אדמו"ר הריי"צ]] לבקש מחותנו הרב חיים טשעסטער לסייע אף הוא לרב גרונר. שנים מאוחר יותר, הגיע הרב גרונר למדינה על מנת לשמש כשליח קבוע במלבורן, ועמד בראש המוסדות שם במשך עשרות שנים עד לפטירתו בשנת תשס"ח. | ||
חסיד ומקושר היה, וכמים הפנים לפנים. במכתב לאביו החורג כותב אדמו"ר הריי"צ - בא' מנחם אב [[תש"ח]] - "ומשנה עונג שמחתי להיודע משלומו ומצבו הנעלה של בן רעייתו הרבנית תחי' ר' שניאור חיים שי' ומשפחתו יחיו". | חסיד ומקושר היה, וכמים הפנים לפנים. במכתב לאביו החורג כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] - בא' מנחם אב [[תש"ח]] - "ומשנה עונג שמחתי להיודע משלומו ומצבו הנעלה של בן רעייתו הרבנית תחי' ר' שניאור חיים שי' ומשפחתו יחיו". | ||
כשרונות נעלים היו לרב גוטניק ועל כך כותב אדמו"ר הריי"צ בהמשך המכתב כי כשרונותיו נעלים אפילו משל אביו: "ולא אפונה אשר מתנוססים בו כשרונות נשגבים מכשרוני ידידי אביו הרב ". | כשרונות נעלים היו לרב גוטניק ועל כך כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] בהמשך המכתב כי כשרונותיו נעלים אפילו משל אביו: "ולא אפונה אשר מתנוססים בו כשרונות נשגבים מכשרוני ידידי אביו הרב ". | ||
==כהונתו== | ==כהונתו== |
עריכות