14,699
עריכות
באתי לגני: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " נפש " ב־" נפש "
מ (החלפת טקסט – " תשי"ג " ב־" תשי"ג ") |
מ (החלפת טקסט – " נפש " ב־" נפש ") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
במאמר, מבאר הרבי משמעותה של עבודת ה'משכן' בעבודת כל אחד מישראל{{הערה|על פי מאמר חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" (למקור מאמר חז"ל ראה באתי לגני [[תשי"ג]] הערה 5).}} - על ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], שעל ידם נמשך אור ה[[סובב כל עלמין]] שהוא מאיר בכולהו עלמין בשווה, ובכך נשלמת כוונת הבריאה - שהיא בכדי לעשות להקב"ה [[דירה בתחתונים]]. | במאמר, מבאר הרבי משמעותה של עבודת ה'משכן' בעבודת כל אחד מישראל{{הערה|על פי מאמר חז"ל על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - "בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל" (למקור מאמר חז"ל ראה באתי לגני [[תשי"ג]] הערה 5).}} - על ידי העבודה של [[אתכפיא]] ו[[אתהפכא]], שעל ידם נמשך אור ה[[סובב כל עלמין]] שהוא מאיר בכולהו עלמין בשווה, ובכך נשלמת כוונת הבריאה - שהיא בכדי לעשות להקב"ה [[דירה בתחתונים]]. | ||
על פי זה מבאר הרבי גם את עבודת ה[[קרבנות]] שהיתה במשכן ובבית המקדש, אשר קיימת ב[[נפש]] האדם - בתור ההתקרבות לה' (קרבן=קירוב); והתקרבות זו תלויה בו עצמו ("אדם כי יקריב מכם" - "בכם הדבר תלוי"). "מן הבהמה" - מ[[נפש הבהמית]] שבו, ובזה גופא ישנם כמה סוגי נפש הבהמית: "מן הבקר" - "שור נגח בעל מדות גסות", "מן הצאן" - "שהיא בהמה דקה .. גם בכלל בהמה". האש שלמעלה המכלה את הקרבן, ענינה בנפש האדם הוא האש הקיים בטבע ב[[נפש האלוקית]], והתלבשותה בנפש הבהמית מביאה את "אש אהבה" גם אליה, "שמתהפך מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלוקית". | על פי זה מבאר הרבי גם את עבודת ה[[קרבנות]] שהיתה במשכן ובבית המקדש, אשר קיימת ב[[נפש]] האדם - בתור ההתקרבות לה' (קרבן=קירוב); והתקרבות זו תלויה בו עצמו ("אדם כי יקריב מכם" - "בכם הדבר תלוי"). "מן הבהמה" - מ[[נפש הבהמית]] שבו, ובזה גופא ישנם כמה סוגי [[נפש]] הבהמית: "מן הבקר" - "שור נגח בעל מדות גסות", "מן הצאן" - "שהיא בהמה דקה .. גם בכלל בהמה". האש שלמעלה המכלה את הקרבן, ענינה בנפש האדם הוא האש הקיים בטבע ב[[נפש האלוקית]], והתלבשותה בנפש הבהמית מביאה את "אש אהבה" גם אליה, "שמתהפך מבהמיותו ועולה ונכלל ברשפי אש התשוקה שבנפש האלוקית". | ||
תוכן העבודה היא להפך את החושך לאור. מסיבה זו, היה המשכן עשוי מ"עצי שיטים", שהם מלשון "שטות" - השטות הוא הכינוי ל[[קליפות]] משום שהם מעלימים על אור ה'. ומבאר בעבודה, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה ג, א.}}: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו [[רוח שטות]]", שיהודי העובר [[עבירה]] הוא מעשה הנובע מהרוח שטות, המגשמת את האדם עד שאינו מרגיש הפחיתות שבעבירות והעילוי שב[[מצוות]], וכתוצאה מכך עובר בשאט נפש על מצוות ה'. ואילו היה מרגיש שכל עבירה מפרידה מה' לא היה עובר על רצון ה', כשם שבנסיון [[עבודה זרה]] היה [[מסירות נפש|מוסר נפשו]] בכדי לא לעבור על רצון ה'. | תוכן העבודה היא להפך את החושך לאור. מסיבה זו, היה המשכן עשוי מ"עצי שיטים", שהם מלשון "שטות" - השטות הוא הכינוי ל[[קליפות]] משום שהם מעלימים על אור ה'. ומבאר בעבודה, על פי מאמר חז"ל{{הערה|סוטה ג, א.}}: "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו [[רוח שטות]]", שיהודי העובר [[עבירה]] הוא מעשה הנובע מהרוח שטות, המגשמת את האדם עד שאינו מרגיש הפחיתות שבעבירות והעילוי שב[[מצוות]], וכתוצאה מכך עובר בשאט [[נפש]] על מצוות ה'. ואילו היה מרגיש שכל עבירה מפרידה מה' לא היה עובר על רצון ה', כשם שבנסיון [[עבודה זרה]] היה [[מסירות נפש|מוסר נפשו]] בכדי לא לעבור על רצון ה'. | ||
אולם רוח שטות זו המכסה על ההרגש האלוקי בנפש האדם, היא רק על ה[[מידות (ספירות)|מידות]] שלו, ולא על [[עצם הנשמה|עצמות הנפש]]. ולכן, כאשר מגיע [[ניסיון]] השייך לעצם הנפש - כמו ניסיון האם לכפור חס ושלום בה' - הרוח שטות אינה מעלימה ועצם הנפש מתעורר. רק בשאר הדברים, אפשר שתעלים הנפש הבהמית עד שבא לידי עבירה וירד מדחי אל דחי. | אולם רוח שטות זו המכסה על ההרגש האלוקי בנפש האדם, היא רק על ה[[מידות (ספירות)|מידות]] שלו, ולא על [[עצם הנשמה|עצמות הנפש]]. ולכן, כאשר מגיע [[ניסיון]] השייך לעצם הנפש - כמו ניסיון האם לכפור חס ושלום בה' - הרוח שטות אינה מעלימה ועצם הנפש מתעורר. רק בשאר הדברים, אפשר שתעלים הנפש הבהמית עד שבא לידי עבירה וירד מדחי אל דחי. | ||