14,699
עריכות
רבי נחמיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " רוח הקודש " ב־" רוח הקודש "
מ (החלפת טקסט – " רוח הקודש " ב־" רוח הקודש ") |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
אחד מאמרותיו הידועות{{הערת שוליים|מובא ברייתא סוטה ל, ב (ובמשנה שם כז, ב הובאו רק דעת רע"ק ודעת ר"נ.}}, היא במחלוקת שהיתה בין גדולי התנאים: | אחד מאמרותיו הידועות{{הערת שוליים|מובא ברייתא סוטה ל, ב (ובמשנה שם כז, ב הובאו רק דעת רע"ק ודעת ר"נ.}}, היא במחלוקת שהיתה בין גדולי התנאים: | ||
תנו [[תנאים|רבנן]]... דרש [[רבי עקיבא]] בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר [[שירה]], וכיצד אמרו שירה כגדול המקרא את [[הלל]]{{הערת שוליים|להוציאן ידי חובתן. [[רש"י]].}} והן עונין אחריו ראשי פרקים{{הערת שוליים|הללוי'.}}, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה' משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'. רבי אליעזר בנו של [[רבי יוסי הגלילי]] אומר כקטן המקרא את הלל והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים כי גאה גאה. רבי נחמיה אומר כסופר הפורס על [[קריאת שמע|שמע]] בבית הכנסת שהוא פותח תחילה והן עונין אחריו{{הערת שוליים|וקורין כולן יחד, וכך שרתה רוח הקודש על כולם וכוונו יחד את השירה ככתבה". [[רש"י]].}}. | תנו [[תנאים|רבנן]]... דרש [[רבי עקיבא]] בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר [[שירה]], וכיצד אמרו שירה כגדול המקרא את [[הלל]]{{הערת שוליים|להוציאן ידי חובתן. [[רש"י]].}} והן עונין אחריו ראשי פרקים{{הערת שוליים|הללוי'.}}, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה' משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'. רבי אליעזר בנו של [[רבי יוסי הגלילי]] אומר כקטן המקרא את הלל והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים כי גאה גאה. רבי נחמיה אומר כסופר הפורס על [[קריאת שמע|שמע]] בבית הכנסת שהוא פותח תחילה והן עונין אחריו{{הערת שוליים|וקורין כולן יחד, וכך שרתה [[רוח הקודש]] על כולם וכוונו יחד את השירה ככתבה". [[רש"י]].}}. | ||
'''הרבי'''{{הערת שוליים|[[לקוטי שיחות]] כרך לא [[פרשת בשלח]] שיחה א.}} מסביר שכולם מודים שמשה התחיל באמירת השירה לפני בני ישראל, וכמובן מלשון הכתוב "אז ישיר [[משה]] ובני ישראל", שהקדימו למשה בפני עצמו, והפלוגתא היא באופן המשך השירה על ידי בני ישראל, דלדעת רבי עקיבא אמירת כל השירה היתה על ידי משה בלבד, ובני ישראל רק ענו "אשירה לה'"; לדעת רבי אליעזר גם בני ישראל אמרו כל השירה, אבל לאחרי ובדרך "מענה" לאמירת משה; ואילו לדעת ר' נחמי' משה רבינו רק התחיל את אמירת השירה, אבל אחר כך אמרו "כולן יחד" את כל השירה כולה. | '''הרבי'''{{הערת שוליים|[[לקוטי שיחות]] כרך לא [[פרשת בשלח]] שיחה א.}} מסביר שכולם מודים שמשה התחיל באמירת השירה לפני בני ישראל, וכמובן מלשון הכתוב "אז ישיר [[משה]] ובני ישראל", שהקדימו למשה בפני עצמו, והפלוגתא היא באופן המשך השירה על ידי בני ישראל, דלדעת רבי עקיבא אמירת כל השירה היתה על ידי משה בלבד, ובני ישראל רק ענו "אשירה לה'"; לדעת רבי אליעזר גם בני ישראל אמרו כל השירה, אבל לאחרי ובדרך "מענה" לאמירת משה; ואילו לדעת ר' נחמי' משה רבינו רק התחיל את אמירת השירה, אבל אחר כך אמרו "כולן יחד" את כל השירה כולה. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
במיוחד צריך ביאור בדעת רבי נחמיה שמשה רק פתח לבני ישראל, אבל אחר כך אמרו השירה "כולן יחד" - מהו עניינה של "פתיחה" זו על ידי משה רבינו? לדעת רבי עקיבא או לדעת רבי אליעזר, יש לומר בפשטות, כי בני ישראל לא ידעו מעצמם את נוסח השירה, ולכן היו צריכים לענות אחרי משה (אם רק "אשירה לה'", או שענו אחריו כל דברי השירה); | במיוחד צריך ביאור בדעת רבי נחמיה שמשה רק פתח לבני ישראל, אבל אחר כך אמרו השירה "כולן יחד" - מהו עניינה של "פתיחה" זו על ידי משה רבינו? לדעת רבי עקיבא או לדעת רבי אליעזר, יש לומר בפשטות, כי בני ישראל לא ידעו מעצמם את נוסח השירה, ולכן היו צריכים לענות אחרי משה (אם רק "אשירה לה'", או שענו אחריו כל דברי השירה); | ||
אבל לדעת רבי נחמיה ש"שרתה [[רוח הקודש]] על כולם וכוונו יחד את השירה ככתבה", הרי לא היה צורך לכאורה ל"פתיחת" משה כדי שידעו את דברי השירה ולכ אורה כן מוכרח לומר לפי הדרשות{{הערת שוליים|הובאו בהמשך הגמ' שם.}} שגם העוללים ויונקים אמרו שירה, ועוד זאת, "שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה", שבהם לא שייך לומר שידעו לכוון את השירה על ידי ששמעו אותה ממשה, אלא שזהו על פי רוח הקודש ששרתה עליהם (וכמבואר בגמרא שם, שאמירת השירה שלהם היתה תוצאה מראיית השכינה, כי "ראו את השכינה.. ואמרו כו' כרס נעשה להן כאספקלריא המאירה וראו") - ומהו התוכן והמטרה בהפתיחה על ידי משה? | אבל לדעת רבי נחמיה ש"שרתה [[רוח הקודש]] על כולם וכוונו יחד את השירה ככתבה", הרי לא היה צורך לכאורה ל"פתיחת" משה כדי שידעו את דברי השירה ולכ אורה כן מוכרח לומר לפי הדרשות{{הערת שוליים|הובאו בהמשך הגמ' שם.}} שגם העוללים ויונקים אמרו שירה, ועוד זאת, "שאפילו עוברים שבמעי אמן אמרו שירה", שבהם לא שייך לומר שידעו לכוון את השירה על ידי ששמעו אותה ממשה, אלא שזהו על פי [[רוח הקודש]] ששרתה עליהם (וכמבואר בגמרא שם, שאמירת השירה שלהם היתה תוצאה מראיית השכינה, כי "ראו את השכינה.. ואמרו כו' כרס נעשה להן כאספקלריא המאירה וראו") - ומהו התוכן והמטרה בהפתיחה על ידי משה? | ||
===אחדות ישראל על ידי הנשיא=== | ===אחדות ישראל על ידי הנשיא=== | ||