14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – " נפש " ב־" נפש ") |
|||
שורה 20: | שורה 20: | ||
ה'כולל לאברכים', שהוקם בשנת [[תשמ"ג]] משך לאזור משפחות רבות, חלקם הגיעו על מנת ללמוד, וחלקם על מנת ללמד. אלו כמו אלו היוו נדבך חשוב בקהילה החב"דית המתפתחת. בראשות הכולל במשך שנותיו הראשונות עמד הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה הרב יגאל פיזם לראש הכולל. | ה'כולל לאברכים', שהוקם בשנת [[תשמ"ג]] משך לאזור משפחות רבות, חלקם הגיעו על מנת ללמוד, וחלקם על מנת ללמד. אלו כמו אלו היוו נדבך חשוב בקהילה החב"דית המתפתחת. בראשות הכולל במשך שנותיו הראשונות עמד הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], ובשנת [[תשמ"ו]] התמנה הרב יגאל פיזם לראש הכולל. | ||
ב[[התוועדות]] שהתקיימה בבניין ה'כולל' מיד לאחר הסתלקות [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשמ"ח]], השתתף הרב [[זושא וילימובסקי]], והועלתה ההצעה לקרוא לכולל על שם הרבנית - "ישיבת נפש חיה על-שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא". ההצעה הועברה ישירות לרבי, ועוד באמצע [[שבעה (אבלות)|ימי השבעה]] זכתה ההצעה לקבל את אישורו של הרבי, והכולל היה המוסד הראשון ששזכה להיקרא על-שם הרבנית הצדקנית. | ב[[התוועדות]] שהתקיימה בבניין ה'כולל' מיד לאחר הסתלקות [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשמ"ח]], השתתף הרב [[זושא וילימובסקי]], והועלתה ההצעה לקרוא לכולל על שם הרבנית - "ישיבת [[נפש]] חיה על-שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא". ההצעה הועברה ישירות לרבי, ועוד באמצע [[שבעה (אבלות)|ימי השבעה]] זכתה ההצעה לקבל את אישורו של הרבי, והכולל היה המוסד הראשון ששזכה להיקרא על-שם הרבנית הצדקנית. | ||
בשנת [[תשמ"ט]] חזר הרב [[שמשון פיזם]] משנת ה'[[קבוצה]]', ועל-פי הוראת הרבי החל לעזור בניהול מוסדות הקהילה עוד באמצע שבעת ימי המשתה ל[[נישואין|נישואיו]]. הצטרפותו של הרב שמשון פיזם גרמה לתנופת פעילות מחודשת, והרחיבה את הקהילה החב"דית באזור. | בשנת [[תשמ"ט]] חזר הרב [[שמשון פיזם]] משנת ה'[[קבוצה]]', ועל-פי הוראת הרבי החל לעזור בניהול מוסדות הקהילה עוד באמצע שבעת ימי המשתה ל[[נישואין|נישואיו]]. הצטרפותו של הרב שמשון פיזם גרמה לתנופת פעילות מחודשת, והרחיבה את הקהילה החב"דית באזור. |
עריכות