קרמנצ'וג: הבדלים בין גרסאות בדף

במשך זמן לא רב, הייתה הישיבה המרכזית בקרמנצ'וג, אולם בקיץ [[תר"פ]] נאלצו תלמידי ה'אולם' - התלמידים המבוגרים - לעזוב את העיר. רק הצעירים נותרו עוד זמן מה, אך גם הם נאלצו לרדת למחתרת. מובן אפוא כי מצבה הכלכלי של הישיבה היה בכי רע, והיה צורך במנהל שיקח על עצמו את האחריות הכבדה לדאוג לקיומה של הישיבה שהפכה למחתרתית. ר' [[ישראל נח בליניצקי]] הסכים לקחת על עצמו את המשימה הכבדה.

בתקופה ההיא למדו בקרמנצ'וג יותר ממאה תמימים בקבוצות קטנות במקומות שונים ברחבי העיר.