ערב יום כיפור: הבדלים בין גרסאות בדף

*שהעבודה היא באכילה '''גשמית''' (ובזה כמה פרטים:) '''א.''' שהגילויים של יום הכיפורים (גילוי היחידה) נמשך בגשמיות העולם (שעניינו בעבודת האדם שלא רק "שכל מעשיך לשם שמים" אלא "בכל דרכך דעהו").{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 564.}} '''ב.''' ההמשכה שעל ידי אכילה גשמית הוא ממקום גבוה יותר{{הערה|ועל דרך המעלה שב[[פורים]] שהיא באכילה גשמית על יום הכיפורים (תורה אור מגילת אסתר צה, ד ועוד).}} מעבודה ברוחנית.{{הערה|שם=כט}} '''ג.''' מצד '[[עבודת הבירורים]]' שבאכילה גשמית שמברר ומגלה הניצוצות שבמאכל ששורשם ממקום גבוה ביותר.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 573.}} '''ד.''' אחד הנקודות שבה מתגלה המעלה של יום הכיפורים הוא, שביום זה נוגע ביותר הפעולה הגשמית יותר מהפעולות הרוחניות (שלכן עיקר המצווה ביום כיפור הוא עינוי הגוף - אי אכילה אי שתיה וכן הלאה - אף שישנו אופן שעינוי זה מפריע ומחליש את העבודה הרוחנית..) והסיבה לזה הוא: לפי שביום כיפור מתגלה דרגת [[יחידה]] שבנפש, שהתגלותה חודרת בכל הדרגות הנפש ועד שנרגשת ומתבטאת בעיקר בדרגות הנמוכות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14952&st=&pgnum=539 לקוטי שיחות חלק כט עמוד 524 (באידיש)] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=415 מתורגם]).}}  

:עניין זה מתבטא גם בערב יום כיפור במצוות האכילה לפי שהטעם הפשוט למצוות האכילה (והוא טעם עיקרי) הוא בכדי "שתוכלו להתענות..שלא יזיק להם העינוי".{{הערה|שולחן ערוך רבינו תחילת סימן תר"ד.}} כלומר על אף שכל יהודי חש ומרגיש תענוג באי האכילה ביום הכיפור להיותה רצון ה' (ואכילה רוחנית) למרות זאת דואגת התורה להרגשתו הגשמית (מצד גופו) שגם 'מצידה' יהיה נקל יותר לקיים המצווה ולכן מצווה התורה לאכול. (דבר זה ממחיש את התגלות ה'יחידה' במצוות שבערב יום כיפור שלכן נוגע מאוד מצב הגוף ושייכותה שלה לתורה ומצוות).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330 ואילך.}}