שינויים

[[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|1=נסמן ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/14/7/58.htm שיחת שבת פרשת שמיני תשט"ז].}} שהסיבה לכך שההדגשה בריקודים הוא ריקוד ברגליים, היות שהשמחה של האדם חודרת את כל מהותו, ומגיעה אפילו לרגליים. כלומר שכאשר האדם מתעורר בשמחה, הוא פועל שכל הגוף ה[[גוף]] שלו כולל האברים הכי מגושמים יחושו גם הם את השמחה הפנימים בה הוא שרוי ויצאו בריקוד.

במקומות אחרים בחסידות מבואר{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/11/86.htm מאמר הרבי, שמחת תורת תשי"ב], [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/20/122.htm שבת פרשת בראשית תשכ"א].}}, שענין הריקודים הוא להרגיל את הגוף ה[[גוף]] להתאמץ בשביל דבר מצוה, וללמוד להינות מכך. וכן שבשעת הריקוד האדם קופץ ומנתק את עצמו מהאדמה, דבר המסמל את הינתקותו מהענינים הארציים והגשמיים, והתקרבותו לענינים רוחניים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/10/21/176.htm שיחת ב' כסלו תשי"ד].}}.

בעיתות שמחה מיוחדים נוהגים החסידים להתהפך על הרצפה באופן שהראש למטה והרגליים למעלה, ובכך מבטאים את השמחה שחודרת בכל הגוף ה[[גוף]] באופן שהראש והרגל שווים, מבלי להתחשב בהבדלי המעמדות בין חסיד אחד למשנהו.