מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
עתיד חזיר להטהר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקור היעוד
| שורה 7: | שורה 7: | ||
היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה{{הערה|יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.}}, אולם הרבי תמה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות{{הערה|שם=עתיד}}. | היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה{{הערה|יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.}}, אולם הרבי תמה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות{{הערה|שם=עתיד}}. | ||
הסכמת הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי ב[[הלכה]], וזאת התורה לא תשתנה ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.{{הערה|שדי חמ"ד חלק ב פאת השולחן אות ז.}} גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו | התרת הבהמות האסורות לעתיד היא דעה במדרש שוחר טוב{{הערה|תהילים פרק קמ"ו.}} הדורשת את הפסוק{{הערה|תהילים קמו, ז.}}: "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים", אלא שלמבואר שם אינו בדווקא לחזיר אלא לכל החיות והבהמות. וזה לשון המדרש: {{ציטוט|מקור=מדרש תהלים מזמור קמו|תוכן= | ||
ה[[אור החיים]] מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר {{הערה|ויקרא יא, ז.}} " | מהו מתיר אסורים, יש אומרים כל הבהמה שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה הקדוש ברוך הוא לעתיד לבוא, וכן הוא אומר: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה" (קהלת א ט), ומה שנעשה - טהורים היו מקודם לבני נח, וכן הוא אומר להן: "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט ג), מה ירק עשב נתתי לכל, אף החיה והבהמה לכל מתחלה, ולמה אסר אותה, לראות מי שמקבל דבריו, ומי אינו מקבל, ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא, שכה"א אוכלי בשר החזיר וגו' (ישעיה סו יז), ומה אם למי שהיה אוכלם הוא מכרית ומאביד, הבהמה הטמאה לא כל שכן...}} לדעה החולקת ההיתר לעתיד לא יהי בנוגע לאכילה אלא בנושאים אחרים כמבואר במדרש שם. | ||
==פרשנות== | |||
הסכמת כל הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי ב[[הלכה]], "וזאת התורה לא תשתנה" ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.{{הערה|שדי חמ"ד חלק ב פאת השולחן אות ז.}} גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יטהר, הוא משום שלדעתם תשתנה המציאות ויתחדשו בו סימני הטהרה החסרים ויעלה גרה כשאר הבהמות הטהורות.{{הערה|יבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}} | |||
ה[[אור החיים]] מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר {{הערה|ויקרא יא, ז.}} "וְאֶת־הַחֲזִיר.. וְהוּא גֵּרָה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵא הוּא לָכֶם". המילים והוא גרה לא יגר מפר כתנאי שכל זמן שאין היא מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה.{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז.}}. | |||
{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.}}. | {{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.}}. | ||
רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר היא שעתידה כוחו הרע של החזיר (המשמש משל לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו יא, ו}}: " | רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר היא שעתידה כוחו הרע של החזיר (המשמש משל לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו יא, ו}}: "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ". גם הריטב"א בחידושיו מפרש כן בפשטות{{הערה|קידושין מ"ט, ב.}}. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז{{הערה|חלק ב סימן תתכ"ב.}} על דרך הסוד, שיש מלאך למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאלו הותר להם בשר חזיר לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו". | ||
את חילוקי המדרשות אם רק חזיר יטהר שניתן להבין מכך ששאר החיות לא ייטהרו, והמדרש תהילים שכל החיות יטהרו לעתיד מבאר הרבי{{הערה|אגרות קודש ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm תקז]), חלק ג' ע' קנג.}} על יסוד המבואר ב[[אגרת הקודש]]{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/26.htm תניא, אגרת הקדש סימן כו].}} ש[[ימות המשיח#שתי תקופות|שני תקופות]] הן שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה בזמן [[תחיית המתים]] על תקופב זו אמרו "מצוות בטלות לעתיד לבוא"{{מקור}}{{הערה|נראה שבעניין זה גופא ישנה מחלוקת שהרי במדרש תהילים שם נחלקו מה יבטל ועל פי המבואר במכתב היינו בתקופה זו שנאמר עליה שמצוות בטלות.}} כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות. | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||