14,699
עריכות
מ (שוחזר מעריכה של 76.73.16.122 (שיחה) לעריכה האחרונה של 96.224.99.80) |
מ (החלפת טקסט – " גשמיות" ב־" גשמיות") |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
עולם העשיה הגשמי, בהיותו עולם גשמי, אין הוא מתהווה באופן של [[עילה ועלול]]. שאף באופן של השתלשלות וצמצומים רבים אי אפשר להיות התהוות של [[גשמיות]] מ[[רוחניות]] אלא זהו רק בכוחו ויכולתו יתברך לבד. | עולם העשיה הגשמי, בהיותו עולם גשמי, אין הוא מתהווה באופן של [[עילה ועלול]]. שאף באופן של השתלשלות וצמצומים רבים אי אפשר להיות התהוות של [[גשמיות]] מ[[רוחניות]] אלא זהו רק בכוחו ויכולתו יתברך לבד. | ||
ומה שהנפשות של העופות נמשכות מ[[פני נשר]] שב[[מרכבה]], והחיות מ[[פני אריה]] שבמרכבה, והאדם מן ה[[אדם]] שעל ה[[כסא]], כל זה הוא רק בנפש, אבל הגוף הגשמי של העופות וחיות והאדם, לא נתהוו מבחינת [[רוחניות]] אלא זהו בכוחו של [[אין סוף ב"ה]] בלבד. והענין שלפני [[אין סוף ב"ה]] גשמיות ורוחניות שוים, להיותו בבחינת סובב ו[[מקיף]] עליהם וממשיך חיות לכולם בשווה. ולכן נקראת ההתהוות בבחינת בריאה מאין ליש, היות שאין התהוותו בבחינת [[עילה ועלול]], אלא חיותו רק מבחינת הארה דהארה, ולכן נקרא בשם בריאה מאין ליש. | ומה שהנפשות של העופות נמשכות מ[[פני נשר]] שב[[מרכבה]], והחיות מ[[פני אריה]] שבמרכבה, והאדם מן ה[[אדם]] שעל ה[[כסא]], כל זה הוא רק בנפש, אבל הגוף הגשמי של העופות וחיות והאדם, לא נתהוו מבחינת [[רוחניות]] אלא זהו בכוחו של [[אין סוף ב"ה]] בלבד. והענין שלפני [[אין סוף ב"ה]] [[גשמיות]] ורוחניות שוים, להיותו בבחינת סובב ו[[מקיף]] עליהם וממשיך חיות לכולם בשווה. ולכן נקראת ההתהוות בבחינת בריאה מאין ליש, היות שאין התהוותו בבחינת [[עילה ועלול]], אלא חיותו רק מבחינת הארה דהארה, ולכן נקרא בשם בריאה מאין ליש. | ||
==תכלית סדר ההשתלשלות וירידת העולמות== | ==תכלית סדר ההשתלשלות וירידת העולמות== |
עריכות