מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
מ (החלפת טקסט – " תשנ"א " ב־" תשנ"א ") |
|||
שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור היעוד== | ==מקור היעוד== | ||
בספרי חז"ל שתחת ידינו לא נמצא מקור לרעיון זה. אולם בספרי גדולי ישראל ה[[ראשונים]] וה[[אחרונים]] נמצא רעיון זה ובחלקם בשם חז"ל{{הערה|שם=עתיד|1=במכתב שנדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=94 לקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175] מביא הרבי חלק מהמקורות.}}. | |||
בחלק מהם מובא בשם מדרש תנחומא ובחלקם בשם בראשית רבה הלשון בכמה מהם הוא: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}{{הערה|חידושי הריטב"א קידושין מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.}} בחלקם הלשון {{ציטוטון|"עתיד חזיר לחזור ולהיטהר}}{{הערה|של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.}} וכיוצא בזה. | |||
דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג ,ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה". | |||
היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה{{הערה|יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג.}}, אולם הרבי תמהה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות{{הערה|שם=עתיד}}. | |||
הסכמת הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי ב[[הלכה]], וזאת התורה לא תשתנה ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.{{הערה|שדי חמ"ד חלק ב פאת השולחן אות ז.}} גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יותר, הוא משום שיתחיל "לעלות גרה" ויתקיימו בו סימני הכשרות.{{יבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}} | |||
ה[[אור החיים]] מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר {{הערה|ויקרא יא, ז.}} "וְאֶת־הַ֠חֲזִיר.. וְה֖וּא גֵּרָ֣ה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם". המילים והוא גרה לא יגר מפר כתנאי שכל זמן שאין היא מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה.{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז.}}. | |||
{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.}}. | |||
רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר היא שעתידה כוחו הרע של החזיר (המשמש משל לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו יא, ו}}: "וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ". גם הריטב"א בחידושיו מפרש כן בפשטות{{הערה|קידושין מ"ט, ב.}}. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז{{הערה|חלק ב סימן תתכ"ב.}} על דרך הסוד, שיש מלאך למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאלו הותר להם בשר חזיר לא שיותר להם בשר חזיר ח"ו". | |||
במדרש שוחר טוב{{הערה|תהילים פרק קמ"ו.}} | במדרש שוחר טוב{{הערה|תהילים פרק קמ"ו.}} מובא מחלוקת אודות טהרת החיות והבהמות האוסירים באכילה בזמננו האם גם יטהרו. הרבי כותב{{הערה|אגרות קודש, חלק ג' ע' קנג.}} שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== |