1,055
עריכות
שניאור זלמן בוטמן (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "חודש אב " ב־"חודש אב ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שניאור זלמן בוטמן''' (? - [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]) נמנה על דור המקימים של [[כפר חב"ד]], ממייסדי [[בית הכנסת]] 'בית נחום יצחק' | הרב '''שניאור זלמן בוטמן''' (? - [[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]) נמנה על דור המקימים של [[כפר חב"ד]], ממייסדי [[בית הכנסת]] 'בית נחום יצחק' בכפר, ומנהלו של גמ"ח כספים בשם 'גמ"ח לוי יצחק'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן בימי הממשל ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ושמר במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]]. | נולד ב[[ברית המועצות]] לאביו הרב ישראל ברוך בוטמן בימי הממשל ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] ושמר במסירות נפש על שמירת התורה והמצוות למרות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]]. | ||
בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה ביתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]], נינו של ה'[[צמח צדק]]'. בזכות נישואים אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, זכה | בהגיעו לגיל הנישואין, התחתן עם רעייתו יהודית, שהייתה ביתו של הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק)|מנחם מענדל שניאורסון]], נינו של ה'[[צמח צדק]]'. בזכות נישואים אלה שקישרו אותו עם משפחת רבותינו נשיאינו, זכה ש[[הרבי]] יפנה אליו במכתב בתואר "חתני"{{הערה|המכתב מתאריך כ"ז תמוז תש"ז. נדפס ב[[אגרות קודש]].}}. | ||
לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר. | לפרנסתו, עסק במשלוח תוצרת מהכפרים אל העיירות הגדולות באמצעות עגלות, ומכירת הסחורה לסוחרים במחיר יקר יותר. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
עם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]. | עם סיום [[מלחמת העולם השניה]], ניצל כמו חסידים רבים אחרים את הפרצה במסך הברזל, והצטרף לאלפי חסידים שיצאו את גבולות רוסיה ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]. | ||
על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ, התיישב ב[[פריז]], ונמנה על המשפחות שזכו לארח את [[הרבי]] בתקופת שהותו | על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], התיישב ב[[פריז]], ונמנה על המשפחות שזכו לארח את [[הרבי]] בתקופת שהותו ב[[פריז]] בשנת [[תש"ז]] כשבא לסייע לאימו להגר ל[[ניו יורק]]. | ||
ב[[י"ח אדר]] [[תש"כ]] נפטרה רעייתו ב[[ניו יורק]], ו[[הרבי]] הגיע לנחם את הרב בוטמן בניחום אבלים. | |||
בשנים מאוחרות יותר התיישב | בשנים מאוחרות יותר התיישב ב[[כפר חב"ד]], ועם התיישבותו במקום נטל חלק פעיל בבניין הכפר ובהתפתחותו, ונמנה על מייסדי [[בית הכנסת]] "בית נחום יצחק" שהוקם בשיכונים, וניהל את גמ"ח "לוי יצחק". | ||
נפטר ב[[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]. | נפטר ב[[כ"ד תמוז]] [[תשמ"ג]]. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
עם הקמת [[שבועון כפר חב"ד]], נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה. | עם הקמת [[שבועון כפר חב"ד]], נענה לבקשת העורך ופירסם בהמשכים את זכרונותיו מתקופת המחתרת היהודית ברוסיה. | ||
זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור | זכרונות אלו נלקטו על ידי בני המשפחה ויצאו לאור ב[[י"ד כסלו]] [[תשס"ז]] כ[[תשורה]] מחתונת נינו תחת השם '[http://www.teshura.com/teshurapdf/Chaskind-Swerdlov%20-%20Kislev%2014%205767.pdf תפארת בנים אבותם]'. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||