14,699
עריכות
חודש אדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "חודש אדר " ב־"חודש אדר "
מ (החלפת טקסט – " תשס"ז " ב־" תשס"ז ") |
מ (החלפת טקסט – "חודש אדר " ב־"חודש אדר ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== מהותו וסגולותיו == | == מהותו וסגולותיו == | ||
אדר - הוא מלשון "אדיר", שנאמר: "אדיר במרום ה'", וזהו סוד ריבוי השמחה בחודש זה, ואחז"ל "משנכנס אדר מרבים בשמחה". יש בזה שני ענינים: א) מרבים בשמחה - לשון ציווי, שצריך אדם להרבות בשמחה. ב) מרבים בשמחה - לשון הבטחה, שה' מבטיח שתרבה השמחה בישראל. כי | אדר - הוא מלשון "אדיר", שנאמר: "אדיר במרום ה'", וזהו סוד ריבוי השמחה בחודש זה, ואחז"ל "משנכנס אדר מרבים בשמחה". יש בזה שני ענינים: א) מרבים בשמחה - לשון ציווי, שצריך אדם להרבות בשמחה. ב) מרבים בשמחה - לשון הבטחה, שה' מבטיח שתרבה השמחה בישראל. כי ב[[חודש אדר]] נמחה עמלק, על ידי נפילתו של המן האגגי, אשר ביקש להשמיד וגו' ח"ו - את כל היהודים, ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם. עוד רמז בשם "אדר" - א' דר, שממשיכים ה[[אל"ף]] - בחינת עצמותו יתברך, שיהיה דר בדירה בתחתונים ממש. וב[[חודש אדר]] נעשה הגילוי ד"אדיר במרום", ועל ידי זה אנו מתקרבים לביטול בעצם של כל הבריאה אל ה', למחיית עמלק בתכלית. | ||
נפילתו ומחייתו של המן העמלקי היא בימי הפורים - על שם הפור הוא הגורל לפני המן, וענין הגורל היא פעולה בלי טעם ודעת, ונעשתה על ידי המן מתוך כפירה ושנאה בלי טעם ודעת, ולכן נתבטלה על ידי גילוי עצמותו ית' שלמעלה מעלה מטעם ודעת. ובזה מתרבה השמחה, כי "אין שמחה כהתרת הספיקות" - אלו הספיקות באמונה המביאות לידי כפירה ח"ו, כי ספק בגימטריא עמלק, ו"התרת הספיקות" - היא ביטול בסיס קיומו של עמלק ימ"ש. | נפילתו ומחייתו של המן העמלקי היא בימי הפורים - על שם הפור הוא הגורל לפני המן, וענין הגורל היא פעולה בלי טעם ודעת, ונעשתה על ידי המן מתוך כפירה ושנאה בלי טעם ודעת, ולכן נתבטלה על ידי גילוי עצמותו ית' שלמעלה מעלה מטעם ודעת. ובזה מתרבה השמחה, כי "אין שמחה כהתרת הספיקות" - אלו הספיקות באמונה המביאות לידי כפירה ח"ו, כי ספק בגימטריא עמלק, ו"התרת הספיקות" - היא ביטול בסיס קיומו של עמלק ימ"ש. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
על פי הנאמר בתוה"ק: "והחודש אשר נהפך להם וגו' לשמחה וגו' ליום טוב". מכיון שהכתוב תולה זאת בחודש (ולא ביום מסוים בחודש), נמצא לפי זה, הרי כל ימי החודש, הם ימי סגולה להפיכת הדברים והענינים השליליים - לטוב ולשמחה. והיינו, אשר גם הענינים שאינם בטוב הנראה והנגלה, מסוגל הוא חודש זה להפכם לשמחה וליום טוב - נראים לעיני בשר. וזהו טעם ההלכה, ד"בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי וכו' לימצי נפשיה באדר, דבריא מזליה" (ולגירסת הרא"ש - דתקיף מזליה). | על פי הנאמר בתוה"ק: "והחודש אשר נהפך להם וגו' לשמחה וגו' ליום טוב". מכיון שהכתוב תולה זאת בחודש (ולא ביום מסוים בחודש), נמצא לפי זה, הרי כל ימי החודש, הם ימי סגולה להפיכת הדברים והענינים השליליים - לטוב ולשמחה. והיינו, אשר גם הענינים שאינם בטוב הנראה והנגלה, מסוגל הוא חודש זה להפכם לשמחה וליום טוב - נראים לעיני בשר. וזהו טעם ההלכה, ד"בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי וכו' לימצי נפשיה באדר, דבריא מזליה" (ולגירסת הרא"ש - דתקיף מזליה). | ||
==חודש אדר כהכנה לחודש ניסן== | ==[[חודש אדר]] כהכנה לחודש ניסן== | ||
אמרו רז"ל: ב[[ניסן]] נגאלו ובניסן עתידים להגאל, וכך נפסקה ההלכה. נמצא | אמרו רז"ל: ב[[ניסן]] נגאלו ובניסן עתידים להגאל, וכך נפסקה ההלכה. נמצא שב[[חודש אדר]] צריך לעשות את עבודת ההכנה לקראת הגאולה. בראש ובראשונה יש להסיר את סיבת הגלות שהיא היפך ה[[גאולה]]. שנית, צריך להתכונן למצב הטוב שיהיה בזמן הגאולה. סיבת ה[[גלות]] היא כמו שכתוב בתפילה: "מפני חטאינו גלינו מארצנו", ובחטא העיקרי על פי מארז"ל: "מקדש מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חנם", לכן ההכנה לגאולה צריכה להיות התאחדות של כל ישראל. | ||
וכך אמרז"ל: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים", שבזה בא לידי ביטוי ענין האחדות בישראל, וההכנה לגאולה: | וכך אמרז"ל: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים", שבזה בא לידי ביטוי ענין האחדות בישראל, וההכנה לגאולה: | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=241 חודש אדר הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | *[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=241 [[חודש אדר]] הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}} | ||