אריה לייב שיינין: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – "חודש תשרי " ב־"חודש תשרי "
מ (החלפת טקסט – " סמיכה " ב־" סמיכה ")
מ (החלפת טקסט – "חודש תשרי " ב־"חודש תשרי ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
שורה 16: שורה 16:


===רבה של דוקשיץ===
===רבה של דוקשיץ===
בהתוועדות שמחת תורה של חודש תשרי [[תרפ"ב]] הורה לו אדמו"ר הריי"צ לכהן כרב בעיירה החסידית [[דוקשיץ]] שב[[פולין]], כשלצורך קבלת התפקיד יעבור בדרכו לדוקשיץ דרך יקטרינוסלב ויקבל תעודת [[סמיכה]] מרבה של העיר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. אדמו"ר הריי"צ שהכיר בכך שאופיו של הרב שיינין היה ביטול וענווה גדולים, ציווה עליו באותה התוועדות בפולנית: "זנאי פנו" - דע מיהו בעל הבית (היינו שהוא צריך להתנהג בעיירה בתוקף המתאים לרב).
בהתוועדות שמחת תורה של [[חודש תשרי]] [[תרפ"ב]] הורה לו אדמו"ר הריי"צ לכהן כרב בעיירה החסידית [[דוקשיץ]] שב[[פולין]], כשלצורך קבלת התפקיד יעבור בדרכו לדוקשיץ דרך יקטרינוסלב ויקבל תעודת [[סמיכה]] מרבה של העיר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. אדמו"ר הריי"צ שהכיר בכך שאופיו של הרב שיינין היה ביטול וענווה גדולים, ציווה עליו באותה התוועדות בפולנית: "זנאי פנו" - דע מיהו בעל הבית (היינו שהוא צריך להתנהג בעיירה בתוקף המתאים לרב).


הרב שיינין קיבל את הוראתו של הרבי ונסע ליקטרינוסלב לקבל את תעודת ה'סמיכה', כשרבי לוי'ק העיד עליו בתעודה ש"יראתו קודמת לחכמתו".
הרב שיינין קיבל את הוראתו של הרבי ונסע ליקטרינוסלב לקבל את תעודת ה'סמיכה', כשרבי לוי'ק העיד עליו בתעודה ש"יראתו קודמת לחכמתו".
שורה 31: שורה 31:
לרב שיינין היה '[[קאך]]' גדול ב[[נסיעה לרבי]] והוא היה משתדל להגיע לרבי כמה שיותר פעמים, ובפרט בחודש תשרי. בשנת [[תרפ"ט]], זכה לנסוע לוורשה על מנת להשתתף בחתונה של הרבי, כשלצורך כך הוא מכניס את עצמו בחובות והלוואות, ובלבד שיזכה להשתתף בחתונת הרבי, ובשנת [[תרצ"ב]] נסע שוב לעיירה לאנדוורוב שם התקיימה חתונת ביתו הצעירה של אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], וזכה להיות אחד מעדי הכתובה.
לרב שיינין היה '[[קאך]]' גדול ב[[נסיעה לרבי]] והוא היה משתדל להגיע לרבי כמה שיותר פעמים, ובפרט בחודש תשרי. בשנת [[תרפ"ט]], זכה לנסוע לוורשה על מנת להשתתף בחתונה של הרבי, כשלצורך כך הוא מכניס את עצמו בחובות והלוואות, ובלבד שיזכה להשתתף בחתונת הרבי, ובשנת [[תרצ"ב]] נסע שוב לעיירה לאנדוורוב שם התקיימה חתונת ביתו הצעירה של אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא (בת אדמו"ר הריי"צ)|שיינא]], וזכה להיות אחד מעדי הכתובה.


לחודש תשרי של שנת [[ת"ש]] שנערך בצל הסכנות של [[מלחמת העולם השניה]], התאמץ הרב שיינין לנסוע לרבי למרות מצבו הכלכלי הדחוק, כשלצורך כך הוא משתמש בכסף שקיבל מאת בני הקהילה לטיפול הצרכים הרפואיים של אשתו שנפלה למשכב.
ל[[חודש תשרי]] של שנת [[ת"ש]] שנערך בצל הסכנות של [[מלחמת העולם השניה]], התאמץ הרב שיינין לנסוע לרבי למרות מצבו הכלכלי הדחוק, כשלצורך כך הוא משתמש בכסף שקיבל מאת בני הקהילה לטיפול הצרכים הרפואיים של אשתו שנפלה למשכב.


===פעילות בערי ליטא===
===פעילות בערי ליטא===
שורה 39: שורה 39:


===פטירתו===
===פטירתו===
לאחר חזרתו משהותו בחצר הרבי בחודש תשרי של שנת [[ת"ש]], נסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, ומשם פעל יחד חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית להשיג אשרות כניסה לחסידים שנשארו בצל הסכנה. הפעולות בנושא שנמשכו שנה תמימים נשאו פרי, והחסידים הצליחו לארגן ויזה עבור הרב שיינין, אך הוא לא הספיק להשתמש בה. ב[[ח' בתמוז]] [[תש"א]] פלשו הנאצים לעיירה והחלו לענות את תושביה היהודיים ובראשם את רבה העיירה הרב שיינין, כשהם מכים על ראשו באבנים כבדות ופוצעים את ראשו, ורק בנס הצליח לשרוד את העינויים ונותר בחיים.
לאחר חזרתו משהותו בחצר הרבי ב[[חודש תשרי]] של שנת [[ת"ש]], נסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, ומשם פעל יחד חברי אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית להשיג אשרות כניסה לחסידים שנשארו בצל הסכנה. הפעולות בנושא שנמשכו שנה תמימים נשאו פרי, והחסידים הצליחו לארגן ויזה עבור הרב שיינין, אך הוא לא הספיק להשתמש בה. ב[[ח' בתמוז]] [[תש"א]] פלשו הנאצים לעיירה והחלו לענות את תושביה היהודיים ובראשם את רבה העיירה הרב שיינין, כשהם מכים על ראשו באבנים כבדות ופוצעים את ראשו, ורק בנס הצליח לשרוד את העינויים ונותר בחיים.


לאחר חצי שנה של עבודות כפיה, העבירו הנאצים את תושבי העיירה לגטו ובאקציה השניה שערכו ב[[י"ח אייר]] [[תש"ב]] לקחו את הרב שיינין מתוך ביתו בעודו עסוק בתפילה ועטור בטלית ותפילין. כל היהודים שמצאו הנאצים רוכזו בשטח מישור מחוץ לעיר, ולפני שהנאצים הרגו את כולם ביקש הרב שיינין שיתנו לו מספר דקות של חסד לשוחח עם אנשי הקהילה, וכשניתנה הרשות פתח באמירת וידוי בהתעוררות גדולה ובמנגינה מיוחדת, ניגן איתם את ניגון ההקפות של שמחת תורה, ולאחר מכן אמר יחד איתם "שמע ישראל".
לאחר חצי שנה של עבודות כפיה, העבירו הנאצים את תושבי העיירה לגטו ובאקציה השניה שערכו ב[[י"ח אייר]] [[תש"ב]] לקחו את הרב שיינין מתוך ביתו בעודו עסוק בתפילה ועטור בטלית ותפילין. כל היהודים שמצאו הנאצים רוכזו בשטח מישור מחוץ לעיר, ולפני שהנאצים הרגו את כולם ביקש הרב שיינין שיתנו לו מספר דקות של חסד לשוחח עם אנשי הקהילה, וכשניתנה הרשות פתח באמירת וידוי בהתעוררות גדולה ובמנגינה מיוחדת, ניגן איתם את ניגון ההקפות של שמחת תורה, ולאחר מכן אמר יחד איתם "שמע ישראל".
14,699

עריכות