שינויים

כעבור תקופה קצרה בארגנטינה, חש תחושת ריקנות עמוקה. מוטי עזב את עבודתו כמאבטח, ועבר ללמוד קולנוע וטלוויזיה באוניברסטה היוקרתית "ניו-יורק אוניברסיטי". בכדי לממן את לימודיו, המשיך במקביל לעסוק בשמירה על משרדי משלחת הרכש של משרד הביטחון בשדירה השלישית. כל לילה, מאחת ועד תשע בבוקר, עבד כמאבטח כשבבוקר הוא צועד ללימודים.

במשך שהותו בניו-ב[[ניו יורק]], תוך כדי העבודה על פרוייקט הגמר לשם קבלת התואר, הכיר את ידידו [[אבי פיאמנטה]], שהביא אותו בפעם הראשונה אל [[הרבי]], בקיץ של שנת [[תשל"ח]]. בפעם הראשונה היתה כאשר [[הרבי ]] יצא לתפילת [[ערבית]], ומבטו של [[הרבי ]] נפגש במבטו של מוטי.

גם אחרי שהוא נסע לוושינגטון על מנת לצלם השלמות לסרט, הוא הרגיש שהוא מתגעגע אל [[הרבי]]. הרב אמיתי ימיני ויוסק'ה לוין שהיו אז שני בחורים צעירים מ-[[770]], התחילו לעמוד איתו בקשר.

לאחר משך זמן בו עמד בקשר עם חסידי [[חב"ד ]] והגיע אל הרבי לבקר מידי כמה שבועות, קיבל הצעת עבודה בקליפורניה, לעבוד עם מפיק סרטים ידוע. הוא כתב לרבי מכתב ארוך ובו תיאר את עולמו הפנימי ואת ספיקותיו בנוגע לסתירה הפנימית בין התקרבותו ליהדות ובין מקצועו כאיש קולנוע.

היה לו מאוד קשה לקבל את דברי הרבי, ובפרט, שהבחורים ב770 ב[[770]] לחצו עליו לנתק באופן זמני את קשריו עם חברתו לחיים, ושלחו אותה ללמוד ב'[[מכון חנה]]', כשאותו עצמו שלחו ללמוד ב'[[ישיבת הדר התורה|הדר התורה]]', שם היה מראשוני התלמידים, לצידם של צעירים ישראלים נוספים, וביניהם: [[אבי פיאמנטה]], אלון קייזר, שרון הראל, אברהם ששון, ועוד.

הוריו ששמעו על התקרבותו לדת וחשו דאגה עמוקה לשלומו, הגיעו לניו-ל[[ניו יורק ]] לבדוק את מצב הענינים, אך ראו שהוא מרוצה בדרכו החדשה, והניחו לו לצעוד בה.

לאחר שנה של לימודי יהדות אינטנסיביים יחד עם המשפיע בישיבת הדר התורה ר' [[אברהם דריזין]], והמשגיח הרב [[יעקב קפיל קאפיל גולדברג]] (המכהן כיום כראש הישיבה), כשבמקביל, הוא משלים פערים בלימוד אישי עם ר' [[יואל כהן]], חזר לארץ והתחתן עם זוגתו מרת מלכה בי"ב במנחם ב[[מנחם אב ]] [[תשל"ט]].

באותה תקופה החל לעסוק בהפצת המעיינות, יחד עם הרב [[מאיר פרידמן]], יו"ר [[צא"ח]] ב[[כפר חב"ד]], החל להשקיע בתערוכת חסידות בכפר ב[[כפר חב"ד]], וגייס לשם כך כוחות מקצועיים מהשורה הראשונה{{הערה|1=בגלל סיבות שונות, התערוכה לא התקיימה בסוף, דבר שגרם אכזבה עמוקה לכל העוסקים בדבר על הכוחות והכספים הרבים שירדו לטמיון.}}.

כשהמבצע החל להתנהל בצורה מאורגנת ומסודרת על ידי הוועד שמונה לשם כך, חזר לחייו השגרתיים, והחל לחשוב על שליחות קבועה ומסודרת. זה היה בשנת [[תשד"מ]]. הוא קיבל אז כמה הצעות לשליחות, ואת כולן העלה במכתב ששיגר לרבי. הרבי סימן על [[רמת גן]]-[[גבעתיים]].

כאשר החל לפעול ברמת ב[[רמת גן]], כבר היה קיים בעיר [[בית הכנסת]] החב"די-מיתולוגי המיתולוגי ברחוב עוזיאל, והוא הפיח חיים חדשים בקהילה שהיתה במקום. הוא החל לקרב ליהדות ולחסידות צעירים תושבי רמת גן; הללו שהגיעו לבית הכנסת, עיבו את הקהילה הקיימת בראשות המשפיע הרב [[מאיר שלום בליז'ינסקי]].

בתחילת פעילותו בעיר, שם דגש עיקרי על שיעורי [[תניא ]] לגברים ולנשים, זאת בעקבות ביטוי מיוחד שאמר לו הרבי ביחידות ב[[יחידות]] בשנת [[תשל"ט ]] (יחד עם רעייתו): {{ציטוטון|אתה תהיה בפסגה של הפצת יהדות, ובמיוחד חסידות}} (תרגום מאנגלית).

בשנת [[תש"ס]] הקים את "בית מעשים טובים" ברמת ב[[רמת גן ]] - מפעל עצום של כאלף מטר רבוע של חסד, חלוקת מזון, עזרה לילדים, טיפול בילדים מתקשים, ועוד. המקום מכיל גם בית תבשיל וכן פרויקט חונכות לילדים, המתנהל כיום על ידי ר' יאיר ספיח.

בשנת [[תש"נ]], כשהחל להתרקם "[[התרגיל המסריח]]", הוא החליט לפעול לטובת שמיר, נגד דעתם של כמה מעסקני [[חב"ד]], ובעידודו של הרב [[דוד חנזין]]. הוא ניצל את הקשרים שהיו לו עם יו"ר צעירי הליכוד, והחל בסבב של פגישות עם אישים שונים בצמרת הליכוד והעביר להם את דעתו הברורה של [[הרבי ]] בנושא [[שלימות הארץ]], וחיזק את ידיהם.

בעקבות הקשר הקרוב שנוצר בינו לבין ראשי הליכוד, הוא נסע מספר פעמים במשך תקופה זו אל [[הרבי]], עם מסרים חשאיים מ[[יצחק שמיר|שמיר]] (ראש הממשלה דאז), אולם היו גורמים שהכשילו את השליחות. לאחר שנכשל התרגיל, שלח שמיר מכתב תודה לרבי, חתום בחותמת שעווה של משרד ראש הממשלה, ומסר אותו בידיו על מנת להעבירו לרבי. כשהוא הגיע ל[[מזכירות]] והביא את המכתב לרב [[לייבל גרונר]], ביקש שיכניס את המכתב בהזדמנות הראשונה. הרבי קיבל את המכתב בהנאה מרובה, ומסר באמצעות המזכיר: {{ציטוטון|מנעת ממני עגמת נפש גדול, וגרמת לי קורת רוח גדול}}.

ב[[י"ח ניסן]] [[תש"נ]], באמצעו של [[חול המועד]] [[פסח]], יצא שוב ל-[[770]] בשליחות ראש הממשלה, כשבידיו [[פדיון נפש]] אישי של ראש הממשלה אל הרבי{{הערה|1=[http://secure.chabad.info/index.php/images/he_new2/favicon.ico?url=article_he&id=70033 יצחק שמיר במכתב תודה לרבי]. {{אינפו}}}}. מספר ימים לאחר שמסר את המכתב, התקשרו ממשרד המזכירות למקום בו התאכסן, והוא התבקש להזדרז להגיע ל-[[770 ]] כדי לקבל מכתב תשובה מהרבי למר שמיר.

במקביל לפעילותו בעיר [[רמת גן]], החל לנצל את הידע הרב שרכש בצעירותו בהפקת סרטי קולנוע, ופתח יחד עם ידידו שוקי בן פורת את חברת המולטימדיה 'פרי עץ הדעת', והפיק ארבעה סרטים בעלי מוטיביים גאולתיים{{הערה|1=לילה בגומחה. דג מלוח. שדה מוקשים. הנבל הכחול.}}, שיועדו לציבור החרדי.

עוד קודם לכן, בשנת [[תנש"א ]] כשהחלה ההתעוררות העולמית בקשר לגאולהל[[גאולה]], יצאו למבצע תקשורתי כדי לבשר בכל כלי התקשורת את הבשורה של [[הרבי]], והצליחו להגיע לכל כלי הטלוויזיה הרדיו והעיתונות הישראלית, ולהביא את המסר של הרבי לעולם.

בשנת [[תשנ"ו ]] הפיק יחד עם [[רמי אנטיאן]] שידור בן-יבשתי בשש נקודות על פני הגלובוס, ולהעלות שוב את [[בשורת הגאולה]] לסדר היום היהודי, ולפרסם בקנה מידה רחב ככל האפשר את המסר של הרבי על [[הגאולה ]] הקרובה.

עוד קודם הלוויה הקים אחד ממקורביו של הרב גל דוכן [[תפילין ]] במרכז העיר [[אור יהודה]] עם שלט סדר הנחת תפילין גדול ומואר. בקיץ [[תשע"ד ]] הוציאו מקורביו קובץ ובו חלק מהתוועדויותיו.