ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  19 במאי 2016
מ
הגהה קטנה
מ (הגהה קטנה)
שורה 28: שורה 28:


===[[הצמח צדק]]===
===[[הצמח צדק]]===
החל משנת [[תקע"ד]] - (השנה בה התיישב בעיירה [[ליובאוויטש]]), חידש הרבי את קיום מנהג היציאה לשדה{{הערה|פעם אל הככר שלפני חצר הרנאראווע ופעם לשדה המישור שבכפר רחרעמאווא}}) בל"ג בעומר, והיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים.
החל משנת [[תקע"ד]] - השנה בה התיישב בעיירה [[ליובאוויטש]] - חידש הרבי את קיום מנהג היציאה לשדה בל"ג בעומר{{הערה|פעם אל הככר שלפני חצר הרנאראווע ופעם לשדה המישור שבכפר רחרעמאווא}}, והיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים.


הסדר היה שהזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים ה"יושבים" ואת האורחים, שיבואו אליו כבר בערב ל"ג בעומר, ואחר [[תפילת מנחה]] גדולה ביום ל"ב בעומר היה עורך [[סעודה]] גדולה בדגים ו[[בשר]] שנמשכה עד [[תפילת ערבית]]. בבוקר ל"ג בעומר היו מתפללים בהשכמה{{הערה|1=על-פי [[ליקוטי דיבורים]], עמ' 5401}}.
הסדר היה שהזוכה בעריכת החגיגה היה מזמין את החסידים ה"יושבים" ואת האורחים, שיבואו אליו כבר בערב ל"ג בעומר, ואחר [[תפילת מנחה]] גדולה ביום ל"ב בעומר היה עורך [[סעודה]] גדולה בדגים ו[[בשר]] שנמשכה עד [[תפילת ערבית]]. בבוקר ל"ג בעומר היו מתפללים בהשכמה{{הערה|1=על-פי [[ליקוטי דיבורים]], עמ' 5401}}.
שורה 35: שורה 35:


===[[אדמו"ר מהר"ש]]===
===[[אדמו"ר מהר"ש]]===
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד [[ליובאוויטש]])  
[[אדמו"ר המהר"ש]] היה נוסע בל"ג בעומר עד פרעמאווע (כפר ליד [[ליובאוויטש]]).
   
   
===[[אדמו"ר הרש"ב]]===
===[[אדמו"ר הרש"ב]]===
על התוועדויותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי [[תפילת שחרית]] היתה התוועדות קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו){{הערה|1=[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר}}
על התוועדויותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי [[תפילת שחרית]] היתה התוועדות קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו){{הערה|1=[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר)}}.


==הדלקות ל"ג בעומר==
==הדלקות ל"ג בעומר==


פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת תרנ"ג או תרנ"ד קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה{{הערה|מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]}}. בהקשר זה, יש מכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב מכ"ב תרמ"ח, ובה הוא כותב: {{ציטוטון|ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי}}
פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק במירון, אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת תרנ"ג או תרנ"ד קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה{{הערה|מרשימת התוועדות כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]}}. בהקשר זה, יש מכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב מכ"ב תרמ"ח, ובה הוא כותב: {{ציטוטון|ההדלקה בחברון ת"ו רצוני לקנות, אך על קבר רשב"י לא יקנה עבורי}}{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמ' 033}}.
{{הערה|1=ספר השיחות תרצ"ט עמ' 033 }}


== מנהגי היום ==
== מנהגי היום ==
אין אומרים [[תחנון]] ביום זה.
אין אומרים [[תחנון]] ביום זה.


כך כותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... {{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}}
כך כותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג...{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.}}


מרשימת התוועדות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק ב[[מירון]], אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת [[תרנ"ג]] [או [[תרנ"ד]], אין זוכרים כיצד אמר ה[[אדמו"ר]]]] קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה.
מרשימת התוועדות כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] בל"ג בעומר [[תרצ"ט]]: פעם נהגו לעשות "הדלקות" לא רק ב[[מירון]], אלא גם ב[[ירושלים]] וב[[חברון]]. בשנת [[תרנ"ג]] [או [[תרנ"ד]], אין זוכרים כיצד אמר ה[[אדמו"ר]]]] קנה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ההדלקה הראשונה.

תפריט ניווט