14,699
עריכות
בשורת הגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " תשנ"א " ב־" תשנ"א "
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ח " ב־" תשמ"ח ") |
מ (החלפת טקסט – " תשנ"א " ב־" תשנ"א ") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תוכן ההכרזה== | ==תוכן ההכרזה== | ||
עם ישראל במשך הדורות תמיד ייחל וציפה לבוא הגאולה השלימה - גאולה משיעבוד הגלות ומעול הגויים בה נזכה לראות בבנין המקדש, שלמות בתורה ובקיום מצוותיה. הרבי הכריז והודיע כבר מתחילת נשיאותו שדורנו הוא "דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה" והנה נמצאים אנו קרוב ו"על סף הגאולה" בשיחותיו{{הערה|ראה שיחת ספר השיחות תשנ"א עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)}} אפשר להבחין בכמה פרטים (שלבים) שעליהם הצביע הרבי כסימנים וכגורמים שדורנו הוא "דור הגאולה". | עם ישראל במשך הדורות תמיד ייחל וציפה לבוא הגאולה השלימה - גאולה משיעבוד הגלות ומעול הגויים בה נזכה לראות בבנין המקדש, שלמות בתורה ובקיום מצוותיה. הרבי הכריז והודיע כבר מתחילת נשיאותו שדורנו הוא "דור האחרון של הגלות והראשון לגאולה" והנה נמצאים אנו קרוב ו"על סף הגאולה" בשיחותיו{{הערה|ראה שיחת ספר השיחות [[תשנ"א]] עמוד 689 (פרשת בלק סעיף ז- ח)}} אפשר להבחין בכמה פרטים (שלבים) שעליהם הצביע הרבי כסימנים וכגורמים שדורנו הוא "דור הגאולה". | ||
בדבריו הדגיש הרבי את המשמעות לכך בעבודת ה' והחשיבות שבקיום המצוות ולימוד התורה בדורנו והתעוררות הצפייה לבוא הגאולה בפועל. | בדבריו הדגיש הרבי את המשמעות לכך בעבודת ה' והחשיבות שבקיום המצוות ולימוד התורה בדורנו והתעוררות הצפייה לבוא הגאולה בפועל. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
א. הגמרא במסכת סוטה (מט, ב) מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש"י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות {{הערה|שם=פורים תשמ"ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 613 '''ואילך''' }} "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את השואה האיומה) | א. הגמרא במסכת סוטה (מט, ב) מתארת ומפרטת את מצב הימים בעקבתא דמשיחא (-בסוף הגלות לפני ביאת המשיח - [[רש"י]].) הקושי והצרות שיהיו בימים האלו. הרבי אמר רבות שלפי כל הסימנים עתה סוף זמן הגלות וכפי שהתבטא באחת ההתוועדויות {{הערה|שם=פורים תשמ"ז|תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ז]] ח"ב עמוד 613 '''ואילך''' }} "לפי כל הסימנים שנאמרו בסוף מסכת סוטה, זמננו הוא קרוב ביותר לאחרית הימים, קרוב שלא שייך קרוב יותר, כיוון שמעולם לא התקיימו כל הסימנים בפועל כמו בימים אלו".(ובפרט בדורנו שעבר את השואה האיומה) | ||
ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו{{הערה|מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.}} "מלכיות מתגרות זו בזו" ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה "אין פוצה פה ומצפצף"!){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}{{הערה|שם=לקוטי שיחות כ|{{קישור אוצר 770|174|384|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} הרי זה סימן על בוא הגאולה{{הערה|כפי הנראה סימן זה הוא על "סוף הגלות" ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה תשנ"א וצ"ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..}} | ב. מהסימנים שכתובים על ימים אלו{{הערה|מדרש לקח טוב לך לך יד, א וראה מדרש רבה בראשית פרשה מב, ד.}} "מלכיות מתגרות זו בזו" ומכיוון שרואים בימים אלו מלחמות בין בני אדם במידות אכזריות שלא שיערו מעולם (ואף שלא שומעים מהם לפי שהם בקצה העולם הרי בכל אופן הם מלחמות בין בני אדם ואדרבה "אין פוצה פה ומצפצף"!){{הערה|שם=פורים תשמ"ז}}{{הערה|שם=לקוטי שיחות כ|{{קישור אוצר 770|174|384|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} הרי זה סימן על בוא הגאולה{{הערה|כפי הנראה סימן זה הוא על "סוף הגלות" ומצד חושך הגלות ומצד הגאולה (ראה שיחת חיי שרה [[תשנ"א]] וצ"ע ויש ליישב.) אדרבה העיקר הוא שלום כמבואר בשיחות..}} | ||
ג. כן מובא (ב[[דניאל]]) על סוף הגלות ש"יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים" ומבאר הרבי שהכוונה שלפני הגאולה תתגלה עומק הנפש של בני האדם וכל ה[[כוחות הנעלמים]] יתגלו בכדי ש"יתבררו" כלומר שיתקנו את כל הכוחות לגאולה. וזהו הטעם שרואים דווקא בדור שלנו דברים שלא היו בדורות קודמים הן בטוב וחסד שרואים נתינות צדקה וגמילות חסדים שלא היו במידה כזו בדורות קודמים וכן בחידושי תורה שבדורות האחרונים התגלו דרכים חדשות ואופנים בלימוד התורה (כה[[רוגצ'בי]]) שלא היו בדורות קודמים. | ג. כן מובא (ב[[דניאל]]) על סוף הגלות ש"יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים" ומבאר הרבי שהכוונה שלפני הגאולה תתגלה עומק הנפש של בני האדם וכל ה[[כוחות הנעלמים]] יתגלו בכדי ש"יתבררו" כלומר שיתקנו את כל הכוחות לגאולה. וזהו הטעם שרואים דווקא בדור שלנו דברים שלא היו בדורות קודמים הן בטוב וחסד שרואים נתינות צדקה וגמילות חסדים שלא היו במידה כזו בדורות קודמים וכן בחידושי תורה שבדורות האחרונים התגלו דרכים חדשות ואופנים בלימוד התורה (כה[[רוגצ'בי]]) שלא היו בדורות קודמים. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
הפצת המעיינות הגיעה בדורנו ל"חוצה" שאין יותר חוצה הימנו. | הפצת המעיינות הגיעה בדורנו ל"חוצה" שאין יותר חוצה הימנו. | ||
וזה נעשה על ידי עבודת רבותינו נשיאנו עד דורנו זה הן בביאורים והסברים בפנימיות התורה. הן בהפצתה שהגיע לכל סוגי עם ישראל לכל חוג וחוג שכל אחד ביכולתו ללמוד פנימיות התורה ועד לתרגומו לשפות ששונות שאפי גויים יכולים ללמדם | וזה נעשה על ידי עבודת רבותינו נשיאנו עד דורנו זה הן בביאורים והסברים בפנימיות התורה. הן בהפצתה שהגיע לכל סוגי עם ישראל לכל חוג וחוג שכל אחד ביכולתו ללמוד פנימיות התורה ועד לתרגומו לשפות ששונות שאפי גויים יכולים ללמדם | ||
ונוסף על זה הודפס התניא בכתב ברייל שגם עיוורים ביכולתם ללמוד מפנימיות התורה.{{הערה|ספר השיחות תשנ"א עמוד 763 ([171 שיחת פרשת עקב תשנ"א]}}) | ונוסף על זה הודפס התניא בכתב ברייל שגם עיוורים ביכולתם ללמוד מפנימיות התורה.{{הערה|ספר השיחות [[תשנ"א]] עמוד 763 ([171 שיחת פרשת עקב תשנ"א]}}) | ||
===="צחצוח הכפתורים"==== | ===="צחצוח הכפתורים"==== | ||
| שורה 121: | שורה 121: | ||
ומצאנו בזה כמה פרטים: | ומצאנו בזה כמה פרטים: | ||
* '''"יום שישי לאחרי חצות"''' - החל משנת [[תשנ"א]] נמצאים בערב שבת לאחרי חצות.{{הערה|שיחת פרשת ואתחנן תשנ"א סעיף י}} | * '''"יום שישי לאחרי חצות"''' - החל משנת [[תשנ"א]] נמצאים בערב שבת לאחרי חצות.{{הערה|שיחת פרשת ואתחנן [[תשנ"א]] סעיף י}} | ||
* '''"אראנו נפלאות"''' - שרואים בזמננו גילויים באופן של "פלא" והם פעולתו של מלך המשיח בעולם.{{מקור}}. | * '''"אראנו נפלאות"''' - שרואים בזמננו גילויים באופן של "פלא" והם פעולתו של מלך המשיח בעולם.{{מקור}}. | ||
* מלך המשיח כבר נמצא, בגלוי ופועל בעולם. | * מלך המשיח כבר נמצא, בגלוי ופועל בעולם. | ||
| שורה 132: | שורה 132: | ||
ובזה מבואר הטעם להתגלות [[הבעש"ט]] והצדיקים בדור ההוא{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות חלק א עמוד תכא}}וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות [[תורת חסידות חב"ד]] על ידי ה[[אדמו"ר הזקן]] לפי שענינה של החסידות היא [[התנוצצות הגאולה]].{{הערה|1= ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}} | ובזה מבואר הטעם להתגלות [[הבעש"ט]] והצדיקים בדור ההוא{{הערה|ראה מאמרי אדמו"ר הזקן על פרשיות חלק א עמוד תכא}}וגילוי החסידות סמוך לשנת ה'ת"ק, וכן התגלות [[תורת חסידות חב"ד]] על ידי ה[[אדמו"ר הזקן]] לפי שענינה של החסידות היא [[התנוצצות הגאולה]].{{הערה|1= ראה באריכות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15911&st=&pgnum=151 ספר המאמרים תרס"ג עמוד קמ"ב] ועוד}} | ||
ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש"נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תשנ"א{{הערה|ראה בשיחת ואתחנן תשנ"א משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש"נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ב עמוד 184 הערה 99 .ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תשנ"א}} התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי. | ועל פי זה הכריז הרבי בשנת ה'תש"נ ששנה זו היא שנת השבע מאות חמישים על האלף השישי והוא חצות יום השישי, ומשנת ה'תשנ"א{{הערה|ראה בשיחת ואתחנן [[תשנ"א]] משמע שם שדווקא בשנה זו היא לאחרי חצות, אמנם ראה בשיחת וארא תש"נ וראה שם תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק ב עמוד 184 הערה 99 .ואולי אפשר לבאר כן גם בנידון דידן, שעיקר אחרי חצות החל דווקא בשנת תשנ"א}} התחילה תקופה חדשה בעולם התקופה שלאחרי חצות יום השישי. | ||
ולפי החשבון השני שנת ה'תש"נ הוא שעה השלישית אחרי חצות, והרי זה סמוך ממש לקבלת שבת והדלקת נרות שבת{{הערה|ראה ספר אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א עמוד תקל"א}} | ולפי החשבון השני שנת ה'תש"נ הוא שעה השלישית אחרי חצות, והרי זה סמוך ממש לקבלת שבת והדלקת נרות שבת{{הערה|ראה ספר אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א עמוד תקל"א}} | ||
| שורה 138: | שורה 138: | ||
ביאת המשיח באלף השישי היא על דרך ההוספה [[מחול על הקודש]] ויום השבת (שהוא אלף השביעי) נכנס בתוך יום החול {{הערה|שיחת משפטים תשנ"ב אות ג}} | ביאת המשיח באלף השישי היא על דרך ההוספה [[מחול על הקודש]] ויום השבת (שהוא אלף השביעי) נכנס בתוך יום החול {{הערה|שיחת משפטים תשנ"ב אות ג}} | ||
ומכיוון שנמצאים לאחרי חצות, מובן ש"הכל מוכן לסעודה" ויש כבר שולחן ערוך ושור הבר והלוויתן ויין המשומר וכל ענייני הגאולה מוכנים ונמצאים{{הערה|שיחת פרשת פנחס תשנ"א סעיף יא - יב ושיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב ועוד}}. | ומכיוון שנמצאים לאחרי חצות, מובן ש"הכל מוכן לסעודה" ויש כבר שולחן ערוך ושור הבר והלוויתן ויין המשומר וכל ענייני הגאולה מוכנים ונמצאים{{הערה|שיחת פרשת פנחס [[תשנ"א]] סעיף יא - יב ושיחת שבת פרשת ויצא תשנ"ב ועוד}}. | ||
===="אראנו נפלאות"==== | ===="אראנו נפלאות"==== | ||
| שורה 144: | שורה 144: | ||
'''"[[מלחמת המפרץ]]"''' | '''"[[מלחמת המפרץ]]"''' | ||
בשנת תשנ"א הכריזה ממשלת [[ארה"ב]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצר בארץ בהלה גדולה מאוד. | בשנת [[תשנ"א]] הכריזה ממשלת [[ארה"ב]] מלחמה על מנהיג עיראק סאדאם חוסין. הממשל בעיראק הודיע שברגע שתותקף ארץ ישראל תותקף על ידיה מידית. מחשש זה נוצר בארץ בהלה גדולה מאוד. | ||
הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט שמעוני{{הערה|רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם הקב"ה כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם" | הרבי בתקופה זו הכריז והזכיר את לשון הילקוט שמעוני{{הערה|רמז תצט}}: "שנה שמלך המשיח בא... מלך פרס מתגרה במלך ערבי וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך. ואומר להם הקב"ה כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם...מפני מה אתם מתייראים? אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם" | ||
הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה והכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס שהיה בעם ישראל אמר הרבי שניסים אלו מוכחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה.{{הערה|תורת מנחם התוועדויות תשנ"א ח"ד עמוד 39}} | הרבי ראה במלחמה זו את מימוש נבואת המדרש שעתה הגיע זמן הגאולה והכן מאז הרבי הרבה לצטט מדרש זה כהוכחה ברורה שהגיע זמן גאולת עם ישראל. לאחר המלחמה כשהתברר גודל הנס שהיה בעם ישראל אמר הרבי שניסים אלו מוכחים עוד יותר את דברי המדרש ומעידים שתקופה זו היא תקופת הגאולה שעליה מדובר במדרש שמלך המשיח נגלה בה.{{הערה|תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] ח"ד עמוד 39}} | ||
'''"נפילת מסך הברזל"''' | '''"נפילת מסך הברזל"''' | ||
זה שמדינת רוסיה השתנתה להתנהג באופן של צדק ויושר וכן נותנים לבני ישראל חופש ושיחרור עד לאופן של קיבוץ גלויות הרי זה נפלאות מעין הנפלאות דלעתיד. {{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק א עמוד 422 וראה שם תשנ"א חלק א עמוד 202 ועוד רבות.}} | זה שמדינת רוסיה השתנתה להתנהג באופן של צדק ויושר וכן נותנים לבני ישראל חופש ושיחרור עד לאופן של קיבוץ גלויות הרי זה נפלאות מעין הנפלאות דלעתיד. {{הערה|ראה תורת מנחם התוועדויות תש"נ חלק א עמוד 422 וראה שם [[תשנ"א]] חלק א עמוד 202 ועוד רבות.}} | ||
'''מהפכות בעולם''' | '''מהפכות בעולם''' | ||
| שורה 185: | שורה 185: | ||
===לחזק הציפייה לגאולה=== | ===לחזק הציפייה לגאולה=== | ||
{{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}} | {{ערך מורחב|ציפייה לגאולה}} | ||
התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך התבוננות בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מהקב"ה "אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות"{{הערה|סוף שיחת תבא תשנ"א ועוד}} ובפרט "הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת.{{הערה|שם=ראה נא|שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך}} | התביעה והבקשה לגאולה לבד זאת שהיא מתעוררת מתוך התבוננות בזמן שנמצאים לאחרי סיום כל הענינים הרי זה מעורר לבקש בכל הזדמנות מהקב"ה "אנא רחם והוצא את בני ישראל מהגלות"{{הערה|סוף שיחת תבא [[תשנ"א]] ועוד}} ובפרט "הידיעה וההבנה שזמן זה הוא "שנה שמלך המשיח נגלה בה" מביא יהודי לזעקה שהוא רוצה "לראות" שמלך המשיח נגלה ולא רק להבין זאת.{{הערה|שם=ראה נא|שיחת פרשת ראה ה'תנש"א - ספר השיחות ה'תנש"א עמוד 683 ואילך}} | ||
תפילה ובקשה זו היא רצונו של הקב"ה שמתאווה לתפילתם של צדיקים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}} וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד צעקה עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.." {{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- תשנ"א וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה.{{הערה|שיחת כ"ח ניסן תשנ"א ועוד.}} | תפילה ובקשה זו היא רצונו של הקב"ה שמתאווה לתפילתם של צדיקים.{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל עמוד 182}} וממילא "הדבר היחידי שמחכים אליו הוא שיהודי יצעק עוד צעקה עם עוד בקשה ותביעה ועוד תזכורת. "עד מתי?.." {{הערה|סוף שיחת פרשת דברים חזון- [[תשנ"א]] וראה באריכות בערך ה[[צפייה לגאולה]]}} וצריכה להיות מתוך רצון ותשוקה אמיתיים, עד שיהיה מופרח אצל האדם האפשרות שלא תבוא הגאולה ברגע זה ממש הגאולה.{{הערה|שיחת כ"ח ניסן [[תשנ"א]] ועוד.}} | ||
תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה.{{הערה|שם=וירא נ"ב}} (כדלהלן סעיף [[לחיות גאולה]]) | תשוקה זו מביאה ופועלת על האדם שכל פעולתיו יתאימו לזמן הגאולה.{{הערה|שם=וירא נ"ב}} (כדלהלן סעיף [[לחיות גאולה]]) | ||
| שורה 213: | שורה 213: | ||
==הפרסום בתקשורת== | ==הפרסום בתקשורת== | ||
{{ערך מורחב|פרסום גאולה ומשיח}} | {{ערך מורחב|פרסום גאולה ומשיח}} | ||
הרבי קרא{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת שופטים תשנ"א ושיחת שבת פרשת תצא תשנ"א (תורת מנחם התוועדויות תשנ"א חלק ד עמוד 202 ועמוד 241}} לפרסם בכל מקום את הדברים בכדי שכולם ידעו שדבר זה תלוי בכל אחד ואחת והאחריות מוטלת עליהם.{{הערה|פורים תשמ"ז}} וכמו"כ לפרסם את אופן העבודה ששייכת לדורנו לחיות וללמוד בענייני גאולה, הרבי אף הוסיף שעיקר עבודתם של ה[[שלוחים]] בדורנו הוא לדאוג להכין את העולם [[לקבל פני משיח צדקנו]] על ידי לימוד עניינים הנ"ל.{{הערה| שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}} | הרבי קרא{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת שופטים [[תשנ"א]] ושיחת שבת פרשת תצא [[תשנ"א]] (תורת מנחם התוועדויות [[תשנ"א]] חלק ד עמוד 202 ועמוד 241}} לפרסם בכל מקום את הדברים בכדי שכולם ידעו שדבר זה תלוי בכל אחד ואחת והאחריות מוטלת עליהם.{{הערה|פורים תשמ"ז}} וכמו"כ לפרסם את אופן העבודה ששייכת לדורנו לחיות וללמוד בענייני גאולה, הרבי אף הוסיף שעיקר עבודתם של ה[[שלוחים]] בדורנו הוא לדאוג להכין את העולם [[לקבל פני משיח צדקנו]] על ידי לימוד עניינים הנ"ל.{{הערה| שיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב.}} | ||
כשכתב הסי-אן-אן הגיע לרבי ושאל: מהו המסר שיש לו לעולם בעניין המשיח?". ענה לו הרבי: "כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד ומיד יבוא.{{הערה|בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י"ב במרחשוון תשנ"ב}} | כשכתב הסי-אן-אן הגיע לרבי ושאל: מהו המסר שיש לו לעולם בעניין המשיח?". ענה לו הרבי: "כבר פרסמתי והדבר נדפס בעיתונות בכל המדינות, ואם רצונך לחזור על כך - חזור ואמור שהמשיח מוכן לבוא עכשיו, ומה שנותר לנו לעשות, הוא להרבות יותר בשטח של טוב וחסד ומיד יבוא.{{הערה|בחלוקת השטרות ל'שליחות-מצווה', ביום ראשון י"ב במרחשוון תשנ"ב}} | ||
| שורה 220: | שורה 220: | ||
==השפעה מעשית== | ==השפעה מעשית== | ||
במשך השנים אמר הרבי כמה פעמים שדורנו הוא האחרון של הגלות והראשון לגאולה, מבשנת [[תשמ"ז]] אמר הרבי שהנה הגיע הזמן וסיימו לצחצח את הכפתורים ונמצאים בסוף הגלות. מחודש ניסן תשנ"א דבר הרבי והכריז שעתה הגיע זמן הגאולה (ולא רק שנמצאים בסוף זמן הגלות רק הגאולה כבר פועלת בעולם כנ"ל) עד לליל [[כ"ח ניסן]] בה תבע הרבי מהחסידים לעשות הכל ולהתעקש ולהביא את הגאולה, מיני אז בכל התוועדות מפגש ויחידות דיבר הרבי אודות עניין זה, תבע ביקש והכריז שיש לפעול בכל המישורים ולהביא את הגאולה בפועל. | במשך השנים אמר הרבי כמה פעמים שדורנו הוא האחרון של הגלות והראשון לגאולה, מבשנת [[תשמ"ז]] אמר הרבי שהנה הגיע הזמן וסיימו לצחצח את הכפתורים ונמצאים בסוף הגלות. מחודש ניסן [[תשנ"א]] דבר הרבי והכריז שעתה הגיע זמן הגאולה (ולא רק שנמצאים בסוף זמן הגלות רק הגאולה כבר פועלת בעולם כנ"ל) עד לליל [[כ"ח ניסן]] בה תבע הרבי מהחסידים לעשות הכל ולהתעקש ולהביא את הגאולה, מיני אז בכל התוועדות מפגש ויחידות דיבר הרבי אודות עניין זה, תבע ביקש והכריז שיש לפעול בכל המישורים ולהביא את הגאולה בפועל. | ||
לאור תביעותיו של הרבי התעוררו אנ"ש ברחבי תבל, התקיימו אסיפות ב[[770]] ובכפר חב"ד מתוך התעוררות עצומה מה להוסיף בקשר לעניין זה. | לאור תביעותיו של הרבי התעוררו אנ"ש ברחבי תבל, התקיימו אסיפות ב[[770]] ובכפר חב"ד מתוך התעוררות עצומה מה להוסיף בקשר לעניין זה. | ||
| שורה 227: | שורה 227: | ||
{{ערך מורחב|פסק דין שהרבי מלך המשיח}} | {{ערך מורחב|פסק דין שהרבי מלך המשיח}} | ||
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פסק הדין שהרבי מלך המשיח]] | [[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|150px|פסק הדין שהרבי מלך המשיח]] | ||
ביום ל' ניסן תשנ"א התקיימה אסיפה בכפר חב"ד בה הוכרז על חתימת הפסק דין על ידי הרבנים כי הגיע זמן הגאולה והגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח לגאול את ישראל. | ביום ל' ניסן [[תשנ"א]] התקיימה אסיפה בכפר חב"ד בה הוכרז על חתימת הפסק דין על ידי הרבנים כי הגיע זמן הגאולה והגיע הזמן שהרבי יתגלה כמלך המשיח לגאול את ישראל. | ||
ביום ב' אייר קבל הרבי את הפסק. (לאחר חג השבועות באסיפה נוספת נכתב פסק דין נוסף שנשלח על ידי הרבנים לקרוא אותו על ציון [[רבותינו נשיאנו]] ברוסיה). | ביום ב' אייר קבל הרבי את הפסק. (לאחר חג השבועות באסיפה נוספת נכתב פסק דין נוסף שנשלח על ידי הרבנים לקרוא אותו על ציון [[רבותינו נשיאנו]] ברוסיה). | ||