14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – " תשכ"ו " ב־" תשכ"ו ") |
מ (החלפת טקסט – " תשמ"ו " ב־" תשמ"ו ") |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שוניאהם בי"ג אדר. | המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שוניאהם בי"ג אדר. | ||
מכיוון שהצום לא נקבע בעקבות ענין שלילי, מסיק [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות תשמ"ו ח"ב עמ' 695}} שגם בזמן [[הגאולה]] כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר ויונהג, מכיוון שזהו יום נעלה של עת רצון, וממילא אין סיבה שתתבטל ואדרבה. | מכיוון שהצום לא נקבע בעקבות ענין שלילי, מסיק [[הרבי]]{{הערה|התוועדויות [[תשמ"ו]] ח"ב עמ' 695}} שגם בזמן [[הגאולה]] כאשר כל הצומות יתבטלו, צום זה ישאר ויונהג, מכיוון שזהו יום נעלה של עת רצון, וממילא אין סיבה שתתבטל ואדרבה. | ||
==מנהגי תענית אסתר== | ==מנהגי תענית אסתר== | ||
חולה (אפילו שאין בו סכנה)<ref>רמ"א סימן תרפ"ו ס"א. וכן המצטער הרבה מכאב עינים (שם), וזקנים תשושי-כח (כה"ח תק"נ ס"ק ו). | חולה (אפילו שאין בו סכנה)<ref>רמ"א סימן תרפ"ו ס"א. וכן המצטער הרבה מכאב עינים (שם), וזקנים תשושי-כח (כה"ח תק"נ ס"ק ו). |
עריכות