3,081
עריכות
מ (←היסטוריה: תקלדה) |
|||
שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תשמ"ה]] נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, ב[[ד' ניסן]] [[תשמ"ו]] התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]]. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור להתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]]', ובעקבות כך ב[[כ"ג אייר]] של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב [[אברהם יוסף הלר]] לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ"ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16047&st=&pgnum=628 התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון תשמ"ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס. | בשנת [[תשמ"ה]] נפטר הרב דבורקין מהמחלה הידועה, ובעקבות פטירתו הורה הרבי לקיים מערכת בחירות לרבנות. למרות התנכלויות שונות של מספר עסקנים שניסו לטרפד את הבחירות, ב[[ד' ניסן]] [[תשמ"ו]] התקיימה מערכת בחירות בסופה נבחרו לכהן שלושת הרבנים: הרב [[דוד חנזין]] הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[אברהם אזדבא]]. לאחר הבחירות, כאשר הרב חנזין ביקש את ברכתו של הרבי לעבור להתגורר בשכונה ולהתחיל לכהן בתפקידו כרב, קיבל תשובה מהרבי שלא ייתכן והוא ינטוש את תפקידו ב'[[רשת אהלי יוסף יצחק|רשת]]', ובעקבות כך ב[[כ"ג אייר]] של אותה שנה נערכה מערכת בחירות נוספת בה נבחר הרב [[אברהם יוסף הלר]] לרב השלישי בהרכב בית הדין. מעמד ההכתרה עצמו התקיים ביום שישי [[כ"ז סיון]] ולמחרת בשעת ה[[התוועדות]] נשא הרבי [[שיחה]] בפני החסידים בה נתן תוקף ועידוד רב למעמדם של הרבנים וכינה אותם בתארים מפליגים{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16047&st=&pgnum=628 התוועדויות תשמ"ו חלק ג' עמוד 632 ואילך. שיחת ש"פ שלח כ"ח סיון תשמ"ו].}}. יחס חיובי זה נמשך לכל אורך התקופה שלאחר מכן, כאשר הרבי גיבה כל החלטה ופסק דין של הרבנים, והפנה אליהם את כל השאלות ההלכתיות והמחלוקות שהתעוררו בין החסידים בקראון הייטס. | ||
בשנת [[תש"ס]] נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב [[אהרן יעקב שווי]] כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[תשס"ג]] התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני. | בשנת [[תש"ס]] נפטר הרב מארלו, ובאותה שנה מונה הרב [[אהרן יעקב שווי]] (ששימש כר"מ בליובאוויטשער ישיבה) כמורה צדק מטעם בית הדין. שלוש שנים מאוחר יותר בשנת [[תשס"ג]] התקיימה מערכת בחירות דמוקרטית למשרת רב שלישי בבית הדין בה התמודד הרב שווי לבדו וזכה בניצחון טכני. | ||
בשנים שלאחר מכן התעוררו מחלוקות רבות בקשר עם התנהלות בית הדין ובעקבותיהם הודיע הרב הלר על פרישה מתפקידו כחבר בית הדין. במשך שבע שנים נותרו הרב אזדבא והרב שווי כבית דין שקול, עד שבחודש אלול תשע"א לאחר ששתי הצדדים הסכימו על הליכה לבוררות (ראה להלן) התקיימה מערכת בחירות למשרת הרב השלישי בה התמודדו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]], ולאחר ספירת הקולות נבחר הרב ברוין כרב השלישי בהרכב הבד"צ. | בשנים שלאחר מכן התעוררו מחלוקות רבות בקשר עם התנהלות בית הדין ובעקבותיהם הודיע הרב הלר על פרישה מתפקידו כחבר בית הדין. במשך שבע שנים נותרו הרב אזדבא והרב שווי כבית דין שקול, עד שבחודש אלול תשע"א לאחר ששתי הצדדים הסכימו על הליכה לבוררות (ראה להלן) התקיימה מערכת בחירות למשרת הרב השלישי בה התמודדו הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] והרב [[עמנואל חביב]], ולאחר ספירת הקולות נבחר הרב ברוין כרב השלישי בהרכב הבד"צ. |
עריכות