אוקראינה: הבדלים בין גרסאות בדף

קייב שימשה בעבר כעיר הבירה של ''רוס של קייב'' (מדינה סלאבית, הגדולה באותה תקופה, ממנה התפתחו אחר כך [[רוסיה]], [[בלארוס]] ואוקראינה). עם השנים נחלש השלטון והמדינה נכבשה מספר פעמים על ידי נסיכים שונים, מ[[פולין]] ומדינות נוספות. הכיבושים על ידי אנשים שונים גרמו לחלוקתה של אוקריאינה בין מספר נסיכים שהמירו את דת התושבים לפי אורח דתם.

הקוזקים שבחלו מההמרת הדת הכפויה והרגישו מושפלים מהעבדות הקשה והבזויה החליטו להתמרד בשלטון והקימו מדינה (לא רשמית) ''זפורוז'סקיה סץ''.

בעקבות זאת הרימו הקוזאקים את ראשיהם, ובהנהגת בוגדן חמלניצקי, מרד נגד השלטון המרכזי וערכו [[פוגרום|פוגרומים]] ב[[יהודים]] ו[[פולנים]] בהם [[גזירות ת"ח ת"ט|גזירות ת"ח ות"ט]] הידועים לשמצה. תנועתם הביאה לצירופה של אוקראינה המזרחית ל[[רוסיה]], בעוד שהמערבית ברובה הצטרפה ל[[רוסיה]] במסגרת חלוקת [[פולין]] רק בשנת [[תקנ"ו]].

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] אוקראינה נכבשה כולה על ידי הגרמנים והוכפפה לשלטון נאצי. על שטחה הוקמו [[גטו|גטאות]], יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי כיתות יורים ומשתפי פעולה אוקראינים. אוקראינים רבים קיבלו את הכובשים הגרמנים כ"משחררים", שיתפו עמם פעולה והשתתפו ברדיפת ה[[יהודים]] וגם בהשמדתם, סך הכול על פי ההערכות כ-1.5 מיליון יהודים נרצחו על אדמת אוקראינה (מתוך 2.7 מיליון יהודים אוקראינים, בתקופת השואה), אחד המקומות הידועים לשמצה הוא [[באבי יאר]], בפאתי [[קייב]]. בשנת [[תש"ד]], לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי. בזמן המלחמה כ-5 עד 8 מיליון אזרחים איבדו את חייהם. מספר זה כולל את יהודי אוקראינה וכ-2.7 מיליון הלוחמים בצבא האדום.

במהלך סוף [[שנות המ"מים]] גברה הדרישה לעצמאות, בעקבות [[אסון צ'רנוביל]] והתמוטטות החומה בברלין (שסימלה את סוף עידן הקומוניזם), כל אלו נתנו דחיפה חזקה לתנועות הלאומניות של מערב אוקראינה. בשנת [[תשנ"א]], עם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה של ברית המועצות]] זכתה אוקראינה לעצמאות מלאה.