פסח: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קרבן פסח]] הוא קרבן אותו הקריבו כל בני ישראל בזמן [[בית המקדש]], ביום [[י"ד בניסן]] - ערב פסח - בין הערביים. את בשר הקרבן היו צולים ואוכלים בחבורות בלילה שלאחר מכן, ליל [[ט"ו בניסן]] - [[ליל הסדר]], עד חצות הלילה. יחד עם הקרבן היו מביאים קרבן חגיגה.

 

בזמן שאין בית המקדש קיים, אומרים את "סדר קרבן פסח" בערב פסח, בזמן הקרבת הקרבן, שקריאתו היא במקום הקרבת הפסח.

 

===איסור חמץ===

בימי [[חג הפסח]], החל מערב החג ועד צאתו, מאכלים מדגן שתפח והחמיץ - "חמץ" - אסורים באכילה, בהנאה וכן בהמצאות ברשותנו. [[חז"ל]] הוסיפו וקבעו כי מוטל על כל אדם לבדוק ולחפש אחר החמץ הנמצא ברשותו, ב[[בדיקת חמץ]] בליל [[י"ד בניסן]], ולאחר מכן לבערו מהעולם ב[[ביעור חמץ]] המתקיים בבוקר י"ד בניסן עד השעה השישית ביום (לפי חשבון [[שעות זמניות]]). איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה - הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו בכמות מזערית שאינה ניתנת למדידה; וכמו כן הוא היחיד שאנו מוזהרים שלא יראה ולא ימצא ברשותנו. בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שו"ת שלו סימן ו.}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה".

 

נהוג להחמיר בביעור החמץ בניקיון יסודי של כל מקום ומקום במטרה לנקות גם פירורי חמץ אפסיים, ואפילו במקומות שאינם מחוייבים על פי גדרי ההלכה. כמו כן בחג הפסח עצמו מקובלים בחסידות חב"ד הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח, כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.

 

במהלך הדורות, התקבלה תקנת [[מכירת חמץ]] - למכור את החמץ הנשאר עבור אחר הפסח, או את כלי החמץ, במכירה לגוי כך שהם יוצאים לחלוטין מבעלות היהודי. [[אדמו"ר הזקן]] הוסיף ותיקן לערוך את המכירה ב"ערב קבלן", תקנה המחזקת את תוקף המכירה ונותנת לה אופי של מכירה גמורה לכל דבר.

 

===אכילת מצה ומרור===

{{ערכים מורחבים|ערכים= [[מצה]], [[מרור]]}}

מצווה מן התורה לאכול מצה בלילה הראשון של החג, [[ליל הסדר]], לזכר המצות אותם אכלו בני ישראל במצרים. המצווה הינה לאכול כמות של "כזית" מצה, בנוסף לאכילת כזית מצה יחד עם המרור - "כורך", וכן אכילת כזית מצה בסיום הסדר ל"אפיקומן" (למעשה כיום יש לאכול שני כזיתים, אחד זכר ל[[קרבן פסח]] ואחד זכר למצה הנאכלת עם הקרבן).

 

כמו כן מצווה מן התורה לאכול יחד עם קרבן הפסח [[מרור]], כלשון הפסוק{{הערה|במדבר ט, יא}} "על מצות ומרורים יאכלהו". כשאין בית המקדש קיים, המצווה הינה רק מדרבנן - זכר למרור בזמן בית המקדש. המצווה הינה לאכול כזית מרור הטבול ב[[חרוסת]], בנוסף לאכילת המרור יחד עם המצה ב"כורך".

 

===ספירת העומר===

מצוות [[ספירת העומר]] מתחילה ביום השני של חג הפסח, [[ט"ז בניסן]] - הוא היום שבו מקריבים בבית המקדש את [[קרבן העומר]]. המצווה הינה לספור את הימים במשך 49 הימים שמחג הפסח ועד [[חג השבועות]], יום קבלת התורה.