יוסף יצחק זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף

 

לאחר נישואיו, החל הרב זילברשטרום למסור שיעורים לתלמידי הישיבה הגדולה בקרית גת לתלמידי שיעור ב', ובהמשך, התמנה כאחראי על המבחנים בישיבה קטנה. שיעוריו נודעו ביסודיות ובעמקות שבהם. בשנים האחרונות, לאחר שנתמנה כראש הישיבה הקטנה, עבר למסור את שיעורי העיון לשיעור א'. צעד זה נעשה על ידי הנהלת הישיבה גדולה גם כדי למשוך בחורים מישיבות קטנות להמשיך את לימודיהן בישיבה בקריית גת גם בישיבה גדולה.

בשנת [[תשס"ד]] בעקבות מצבה הקשה של הישיבה קטנה, דבר שהתבטא בין השאר במספר המועט של הבחורים שלמדו בה באותה עת (כ-20 בחורים), החליטה הנהלת המוסדות להעמיד בראשות הישיבה הקטנה את הרב זילברשטרום אשר שימש עד אז כבוחן בישיבה הקטנה במשך מספר שנים, ההחלטה להעמידו בראשות הישיבה נבעה גם מתכונת המרץ הבלתי נדלה אשר ניחן בה ובשל היותו בעל חזון.

בראשית דרכו בישיבה הקטנה השקיע עמל רב, ואף היה נוסע בעצמו לבתי הורים לילדים המסיימים את הלימודים בתלמודי התורה על מנת לשכנעם לשלוח את בניהם ללמוד בישיבתו. מרצו וכישרונותיו עשו פירות, והוא הצליח למשוך לישיבה בחורים טובים, ולהעלות את הישיבה על דרך המלך. בראשותו, שגשגה הישיבה רבות, והתפרסמה כאחת הישיבות הטובות בעולם הישיבות החב"די.

הרב זילברשטרום פועל ביצירתיות רבה, ומנהיג חידושים רבים שלא היו נהוגים עד היום בעולם הישיבות החב"די. במסגרת החידושים שהנהיג, מתקיים ביום שישי סדר '[[שניים מקרא ואחד תרגום (מנהגים)|שנים מקרא]]' לפני כניסת השבת, ובשעת המניינים החזן ניגש לעמוד בתפילות מנחה ושחרית כבר מאמירת הקרבנות. הרב זילברשטרום מעורר את תלמידיו להתפלל בחיות ובקול, ובעבר אף הביא קבוצה של אברכים המתגוררים בעיר ללימוד יחידני עם תלמידים מתקשים.