14,699
עריכות
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
מ (החלפת טקסט – "־" ב־" ") |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
וכך - מסביר [[הרבי]] - הוא גם בנוגע לעניננו: | וכך - מסביר [[הרבי]] - הוא גם בנוגע לעניננו: | ||
אם הוא אמנם בעל | אם הוא אמנם בעל מרה שחורה מטבעו - עליו לנצל טבע זה כדי להוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה, דמכיון ש"מפי עליון לא תצא הרעות", הרי בודאי שטבע זה אינו כדי לגרום ענין של בלבול והירוס ח"ו, כי אם, למטרה ותכלית טובה, כאמור, להוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה, עד כדי כך, שלא יהי' לו רגע פנוי לדאוג ולחשוש כו'. ובמילא, כל זמן שמקננת דאגה בלבו, הרי זו הוכחה שלא ניצל לגמרי את טבע המרה שחורה להתמדה ושקידה בלימוד התורה, שאז, לא היה נשאר אצלו "מרה שחורה" עבור דאגות...{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16017&hilite=60df7f53-0233-45d3-aa9a-9d6c3849f780&st=%D7%9E%D7%A8%D7%94+%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94&pgnum=232 התוועדויות תשמ"ז חלק ז' עמ' 237]}} | ||
== האדמו"ר האמצעי: העצה למרה שחורה - דא"ח == | == האדמו"ר האמצעי: העצה למרה שחורה - דא"ח == | ||
מסופר כי פעם נכנס אל [[האדמו"ר האמצעי]] איש נכבד מאזאריטש, והרבי היה נשען על שני אגרופיו על השולחן. ונשא עיניו ואמר מי אתה? ויענה: מאזאריטש. | מסופר כי פעם נכנס אל [[האדמו"ר האמצעי]] איש נכבד מאזאריטש, והרבי היה נשען על שני אגרופיו על השולחן. ונשא עיניו ואמר מי אתה? ויענה: מאזאריטש. | ||
אמר לו [[הרבי האמצעי]]: | אמר לו [[הרבי האמצעי]]: זה המקום המגדל בעלי מרה שחורה. | ||
לאחר מכן שאל אותו שוב רבנו: - מה אתה צריך? ענה האיש: זוהי המחלה שלי [מרה שחורה]. | לאחר מכן שאל אותו שוב רבנו: - מה אתה צריך? ענה האיש: זוהי המחלה שלי [מרה שחורה]. | ||
אמר לו [[הרבי האמצעי]]: עצתי שתעסוק בדא"ח, להיות שמרה שחורה באה ממקום חושך של הקליפות, ואילו דא"ח היא אור, ומעט אור דוחה הרבה חושך. | אמר לו [[הרבי האמצעי]]: עצתי שתעסוק בדא"ח, להיות שמרה שחורה באה ממקום חושך של הקליפות, ואילו דא"ח היא אור, ומעט אור דוחה הרבה חושך. | ||
שורה 31: | שורה 31: | ||
מחבר ספרים בא לרבי. [[הרבי]] שם לב כי הוא נתון ב[[עצבות]]. הוכיח אותו הרבי שלא יהיה במרה שחורה. אמר היהודי לרבי: שהרבי יברך אותי שאהיה ב[[שמחה]] על כך שאני יהודי. הגיב הרבי: הוסף ב[[לימוד התורה]] ובצדקה וכך תצא מהמרה שחורה. | מחבר ספרים בא לרבי. [[הרבי]] שם לב כי הוא נתון ב[[עצבות]]. הוכיח אותו הרבי שלא יהיה במרה שחורה. אמר היהודי לרבי: שהרבי יברך אותי שאהיה ב[[שמחה]] על כך שאני יהודי. הגיב הרבי: הוסף ב[[לימוד התורה]] ובצדקה וכך תצא מהמרה שחורה. | ||
במכתב{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' שסו.}} לאחד שהתאונן במכתבו על תגבורת המרה שחורה, כותב הרבי: בטח זוכר מה שנדברנו קודם נסיעתו, אז מען דארף ניט זיין צופיל | במכתב{{הערה|1=אגרות קודש חלק ג' עמ' שסו.}} לאחד שהתאונן במכתבו על תגבורת המרה שחורה, כותב הרבי: בטח זוכר מה שנדברנו קודם נסיעתו, אז מען דארף ניט זיין צופיל מרה שחורה'דיק, און מען דארף וויסן, אז דער אויבערשטער איז בטבע הטוב להיטיב, און די רביים האבן זיך אפגעגעבן אויף [[אהבת ישראל]] | ||
און אויף אויספירן זייערע ענינים ב[[חסד]] וב[[רחמים]]. ועבדו את הויה ב[[שמחה]] כתיב. [תרגום: לא להיות יותר מדי במרה שחורה ולזכור שהשם יתברך הוא "בטבע הטוב להיטיב", ורבותינו התמסרו לאהבת ישראל ולהנהיג את עיניהם ב[[חסד]] וב[[רחמים]], ועבדו את ה' ב[[שמחה]] כתוב.] | און אויף אויספירן זייערע ענינים ב[[חסד]] וב[[רחמים]]. ועבדו את הויה ב[[שמחה]] כתיב. [תרגום: לא להיות יותר מדי במרה שחורה ולזכור שהשם יתברך הוא "בטבע הטוב להיטיב", ורבותינו התמסרו לאהבת ישראל ולהנהיג את עיניהם ב[[חסד]] וב[[רחמים]], ועבדו את ה' ב[[שמחה]] כתוב.] | ||
עריכות