3,081
עריכות
ספירת העומר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
(תמונה) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''ספירת העומר''' היא מצווה מה[[תורה]] - לספור כל יום במשך 49 הימים שבין [[חג הפסח]] ל[[חג השבועות]], את מספר הימים שעברו מאז הקרבת [[קורבן העומר]], שהוקרב ביום השני של [[חג הפסח]] - "ממחרת השבת". ביום החמישים של הספירה, חוגגים את [[חג השבועות]], שנקרא כך, על שם שבעת השבועות של הספירה. ספירת העומר היא גם כינויה של תקופה זו, שבה חלה מצוות הספירה. | '''ספירת העומר''' היא מצווה מה[[תורה]] - לספור כל יום במשך 49 הימים שבין [[חג הפסח]] ל[[חג השבועות]], את מספר הימים שעברו מאז הקרבת [[קורבן העומר]], שהוקרב ביום השני של [[חג הפסח]] - "ממחרת השבת". ביום החמישים של הספירה, חוגגים את [[חג השבועות]], שנקרא כך, על שם שבעת השבועות של הספירה. ספירת העומר היא גם כינויה של תקופה זו, שבה חלה מצוות הספירה. | ||
==מצוות הספירה | ==מצוות הספירה בימינו== | ||
ב[[שולחן ערוך]] ל[[אדמו"ר הזקן]] מוסבר, את לכך שבכל ערב לאחר הספירה מוסיפים ומבקשים "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת [[בית המקדש]] למקומה במהרה בימינו, אמן סלה" - "לפי שעכשיו אין אנו סופרים אלא זכר למקדש, ואין בספירה זו עשיית מצווה כלל (מן התורה), (משום) שהמצווה היא לספור ל(קרבן) עומר (=מנחת שעורים שמקריבים ביום השני של חג הפסח) ועכשיו אין לנו עומר לספור לו. אלא שחכמים תקנו זכר למקדש. לפיכך מתפללין שייבנה [[בית המקדש]] ונקיים מצווה כתיקונה". | ב[[שולחן ערוך]] ל[[אדמו"ר הזקן]] מוסבר, את לכך שבכל ערב לאחר הספירה מוסיפים ומבקשים "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת [[בית המקדש]] למקומה במהרה בימינו, אמן סלה" - "לפי שעכשיו אין אנו סופרים אלא זכר למקדש, ואין בספירה זו עשיית מצווה כלל (מן התורה), (משום) שהמצווה היא לספור ל(קרבן) עומר (=מנחת שעורים שמקריבים ביום השני של חג הפסח) ועכשיו אין לנו עומר לספור לו. אלא שחכמים תקנו זכר למקדש. לפיכך מתפללין שייבנה [[בית המקדש]] ונקיים מצווה כתיקונה". | ||