מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מצוות החג ומנהגיה: עריכה, ערכים מורחבים
(←ראו גם) |
(←מצוות החג ומנהגיה: עריכה, ערכים מורחבים) |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
====תאריך הקביעה==== | ====תאריך הקביעה==== | ||
==מצוות החג | ==מצוות החג ומנהגיו== | ||
===מקרא מגילה=== | |||
ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות. נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית, ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית. | |||
ממצוות החג הוא לשמוע את קריאת מגילת אסתר הן ביום והן בלילה. ומברכים לפניה שתי ברכות נוהגים לקרוא את המגילה בסדר התפילה בלילה לאחר תפילת ערבית ובבוקר אחרי קריאת התורה אחרי שחרית | |||
===משלוח מנות=== | |||
{{ערך מורחב|משלוח מנות}} | |||
'''משלוח מנות''' הינה אחת מ[[מצוות]] החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח. | |||
=== סדר התפילה === | ===מתנות לאביונים=== | ||
{{ערך מורחב|מתנות לאביונים}} | |||
'''מתנות לאביונים''' הינה אחת מ[[מצוות]] החג המוזכרת במגילת אסתר{{הערה|שם=טכב|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". חיוב המצווה הוא לתת לפחות לשני עניים מתנות ממון, בסכום שיוכלו לקנות בהם את סעודת החג מינימלית לכל אחד מהם. [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות מגילה פ"ב, הלכה י"ז.}} כותב שבמצוה זו יש להרבות יותר מבמשלוח מנות ובסעודה. | |||
===משתה ושמחה=== | |||
{{ערך מורחב|משתה ושמחה}} | |||
'''משתה ושמחה''' הינה המצווה העיקרית של החג. באופן כללי חיוב המצווה הוא לשתות ולשמוח במשך היום כולו, שנקבע במגילה{{הערה|שם=טכב}} ל"ימי משתה ושמחה"; אך עיקרו בסעודה שזמנה ביום הפורים. [[חז"ל]] קבעו שחיוב שתיית ה[[יין]] בפורים הוא "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". | |||
===סדר התפילה=== | |||
בכל אחת מתפילות החג מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת 'על הניסים... בימי מרדכי ואסתר...' | בכל אחת מתפילות החג מוסיפים בברכת [[מודים]] שבתפילת ה[[שמונה עשרה]], תפילת 'על הניסים... בימי מרדכי ואסתר...' | ||
בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית עמלק וזכירתו ולאחר מכן קוראים את המגילה, אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|מגילה{{מקור}}}} מובא כמה טעמים לכך: | בתפילת שחרית של החג קוראים בתורה בפרשת בשלח בפרשת מחית עמלק וזכירתו ולאחר מכן קוראים את המגילה, אין אומרים הלל בחג זה על אף הנס שנעשה בו. בגמרא{{הערה|מגילה{{מקור}}}} מובא כמה טעמים לכך: | ||
===מבצע פורים=== | |||
{{ערך מורחב|מבצע פורים}} | {{ערך מורחב|מבצע פורים}} | ||
[[הרבי מלך המשיח]] הורה לשמח כמה שיותר יהודים בשמחת החג, ולזכותם במצוות הנוהגות בו. בהתאם לכך משתדלים חסידי חב"ד להגיע לכל מקום אפשרי ביום זה, לקרוא במגילה ולקיים את מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים עם כל יהודי ויהודי. | |||
===מנהגי פורים=== | ===מנהגי פורים=== | ||