מעלי קבצים, highauser
8,616
עריכות
משלוח מנות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
פתיח
אין תקציר עריכה |
(פתיח) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משלוח מנות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות]] | [[קובץ:משלוח מנות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מחופשים נושאים משלוחי מנות]] | ||
'''משלוח מנות''', הינה [[ | '''משלוח מנות''', הינה אחת מ[[מצוות]] [[חג הפורים]], המוזכרת ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, כב.}}: "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ". חיוב המצווה הוא לשלוח לפחות שתי מנות אוכל שלכל אחד מהם ברכה שונה, לפחות לאדם אחד - איש לרעהו ואישה לרעותה. נכון לעשות זאת על ידי שליח. | ||
== תוכן המצווה | ==תוכן המצווה== | ||
'''הרבי''' חוקר{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.}} מהו המכוון ב"משלוח מנות": המשלוח - שכל מי שיש לו צריך לשלוח, או הקבלה - שכל מי שזקוק לכך יקבל מה שצריך, או שיש צורך בשני הענינים. | '''הרבי''' חוקר{{הערה|1=[[תורת מנחם]] [[תש"כ]] חלק א' עמ' 463.}} מהו המכוון ב"משלוח מנות": המשלוח - שכל מי שיש לו צריך לשלוח, או הקבלה - שכל מי שזקוק לכך יקבל מה שצריך, או שיש צורך בשני הענינים. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל{{הערת שוליים|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח - אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצוה. | ומזה משמע, שעיקר המכוון ב"משלוח מנות" הוא - המקבל{{הערת שוליים|על ידי זה שמקבל בפועל, או על ידי המחילה שלו שחשיב כאילו התקבלתי.}}, ואילו בנוגע להשולח - אם המשלוח יצא ממנו (שנחסר אצלו), מה טוב, וגם אם המשלוח חוזר אליו, אין זה גורע בגוף המצוה. | ||
== החילוק בין משלוח מנות לצדקה == | ==החילוק בין משלוח מנות לצדקה== | ||
ובזה יש חילוק בין משלוח מנות ל[[צדקה]]: | ובזה יש חילוק בין משלוח מנות ל[[צדקה]]: | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
והרי זה דבר חידוש: לכאורה, כיון שצדקה ענינה להחיות את נפש העני - הרי כאשר העני אומר כאילו התקבלתי, היינו, שחשיב אצלו כאילו החיו אותו, היה צריך להיות נחשב כאילו נתקיימה המצוה; ואילו במשלוח מנות, שהטעם הוא "כדי שיהי' הרוחה לבעלי שמחות אולי לא יספיק לו סעודתו, הרי חבירו מסייעו" (כמובא בשו"ת חתם סופר{{הערה|1=חאו"ח סקצ"ו - מתה"ד סקי"א.}}) - הרי כל זמן שלא קיבל את המנות בפועל (ורק אומר כאילו התקבלתי), לא נעשה אצלו הרוחה כו'. ואעפ"כ, הדין הוא להיפך, כנ"ל. | והרי זה דבר חידוש: לכאורה, כיון שצדקה ענינה להחיות את נפש העני - הרי כאשר העני אומר כאילו התקבלתי, היינו, שחשיב אצלו כאילו החיו אותו, היה צריך להיות נחשב כאילו נתקיימה המצוה; ואילו במשלוח מנות, שהטעם הוא "כדי שיהי' הרוחה לבעלי שמחות אולי לא יספיק לו סעודתו, הרי חבירו מסייעו" (כמובא בשו"ת חתם סופר{{הערה|1=חאו"ח סקצ"ו - מתה"ד סקי"א.}}) - הרי כל זמן שלא קיבל את המנות בפועל (ורק אומר כאילו התקבלתי), לא נעשה אצלו הרוחה כו'. ואעפ"כ, הדין הוא להיפך, כנ"ל. | ||
== המצווה - המעשה מצד הנותן == | ==המצווה - המעשה מצד הנותן== | ||
וההסברה בזה: | וההסברה בזה: | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
מה שאין כן בנוגע לצדקה - איתא במדרש{{הערה|1= תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.}} "אמר [[דוד]] לפני [[הקב"ה]].. תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל אם כן חסד{{הערה|1=[[תהילים]] סא, ח.}} ו[[אמת]] מן ינצרוהו", והיינו, שאם לא יהיו [[עניות|עניים]] ו[[עשירות|עשירים]], אזי יחסר בסדר השתלשלות הענין של השפעה והמשכה, ובמילא, לא נוגע אם המקבל מרגיש כך או כך; מה שנוגע הוא - שב[[השתלשלות|סדר השתלשלות]] תהי' המשכה כפשוטה, ולכן, אם העני המקבל אומר שאינו זקוק לנתינת הצדקה, אזי לא נתקיימה מצות הצדקה, כיון שחסר ענין ההמשכה למטה, ובמילא חסר ענין ההמשכה גם בספירות שלמעלה. | מה שאין כן בנוגע לצדקה - איתא במדרש{{הערה|1= תנחומא משפטים ט. שמו"ר פל"א, ה.}} "אמר [[דוד]] לפני [[הקב"ה]].. תיישר עולמך בשוה העשירים והעניים, א"ל אם כן חסד{{הערה|1=[[תהילים]] סא, ח.}} ו[[אמת]] מן ינצרוהו", והיינו, שאם לא יהיו [[עניות|עניים]] ו[[עשירות|עשירים]], אזי יחסר בסדר השתלשלות הענין של השפעה והמשכה, ובמילא, לא נוגע אם המקבל מרגיש כך או כך; מה שנוגע הוא - שב[[השתלשלות|סדר השתלשלות]] תהי' המשכה כפשוטה, ולכן, אם העני המקבל אומר שאינו זקוק לנתינת הצדקה, אזי לא נתקיימה מצות הצדקה, כיון שחסר ענין ההמשכה למטה, ובמילא חסר ענין ההמשכה גם בספירות שלמעלה. | ||
== הענין במעשה משלוח דווקא == | ==הענין במעשה משלוח דווקא== | ||
אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל - הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, היה צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום. | אמנם, על פי האמור שב"משלוח מנות" נוגע בעיקר ההרגש של המקבל - הרי גם אם לא שלח מאומה אלא רק אמר לחבירו שרוצה לשלוח מנות, וחבירו אומר הריני מוחל, היה צריך לצאת י"ח משלוח מנות. ודין כזה לא מצינו בשום מקום. | ||