מגילת אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף

במהלך תיאור המשתה אומרת המגילה{{הערה|אסתר א, ח.}} "והשתיה כדת אין אונס, כי כן יסד המלך . . לעשות כרצון איש ואיש". בפירושו הפשוט, מתכוון הפסוק לומר שכוונת המלך בסעודה זו היתה להשביע את רצונם של המשתתפים, ולכן לא אנסו אנשים לשתות יין בכלי גדול יותר מהקיבולת שלהם - נוהג שהיה מקובל אז בסעודות שונות{{הערה|1=ראה גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14959&hilite=01f018a7-2216-46fb-ba16-d99e0e8a04a8&st=%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99&pgnum=176 לקוטי שיחות חלק ל"ו, שיחת פורים א']. וראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16036&st=%u05D0%u05D9%u05E9%20%u05D5%u05D0%u05D9%u05E9 שיחת פורים תשמ"ג] הוראה מכך, כיצד אמור להתנהל משטר אנושי.}}.

ב[[מדרש]]{{הערה|אסתר רבה ב, יד.}} מבארים על כך ה[[תנאים]], כי רצונו של אחשורוש להשביע את רצון שני הצדדים המנוגדים - מרדכי והמן - היה בלתי אפשרי, כשם שהרוח אינה יכולה לנשוב בשני כיוונים בו זמנית. המדרש מוסיף, כי [[לעתיד לבוא]] אכן יקרה מצב בו ישיב הקדוש ברוך הוא רוח לשני כיוונים בו זמנית, כיון שבכוחו של הקדוש ברוך הוא למלא שתי רצונות סותרים.