486
עריכות
דוקשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בימי הרבי ה"צמח צדק" החסידים כבר היו רוב מנין ורוב בנין של העיירה. החסידים מהשטיבל של סטארשעלע שבימי אדמו"ר האמצעי היו מקושרים לר' אהר'לע סטראשעלער, היו למקושרים החזקים ביותר לרבי ה"צמח צדק". | בימי הרבי ה"צמח צדק" החסידים כבר היו רוב מנין ורוב בנין של העיירה. החסידים מהשטיבל של סטארשעלע שבימי אדמו"ר האמצעי היו מקושרים לר' אהר'לע סטראשעלער, היו למקושרים החזקים ביותר לרבי ה"צמח צדק". | ||
בשנת תר"ג הכריחה הממשלה את רבינו הצמח צדק לנסוע על פני המדינה, ובשנת תר"ד נסע בכמה ערים ועיירות וביקר בדוקשיץ{{הערת שוליים|ליקוטי דיבורים כרך א ליקוט ב אות טז.}} | |||
מן החסידים בתקופת ה"צמח צדק" ואחר כך של אדמו"ר מהר"ש והרש"ב היה המלמד ר' [[יקותיאל דייץ]]{{הערת שוליים|אודותיו ראה כפר חב"ד גליון מס' 830}}. בחורף תרס"ח, בהגיעו לגבורות הוא חילק משקה ואמר שהוא חי עם אדמו"ר האמצעי בעולם הזה יום אחד כלומר שנולד בח' או ט' כסלו תקפ"ח. בשנותיו האחרונות עזר לישיבה. | מן החסידים בתקופת ה"צמח צדק" ואחר כך של אדמו"ר מהר"ש והרש"ב היה המלמד ר' [[יקותיאל דייץ]]{{הערת שוליים|אודותיו ראה כפר חב"ד גליון מס' 830}}. בחורף תרס"ח, בהגיעו לגבורות הוא חילק משקה ואמר שהוא חי עם אדמו"ר האמצעי בעולם הזה יום אחד כלומר שנולד בח' או ט' כסלו תקפ"ח. בשנותיו האחרונות עזר לישיבה. | ||
| שורה 16: | שורה 18: | ||
==בתי הכנסת== | ==בתי הכנסת== | ||
בתי הכנסת: א. מנין שטאראסעלי. ב. מנין ליובאוויטש. ג. מנין ליאדי. ד .מנין סלאבאדע. | בתי הכנסת: א. מנין שטאראסעלי. ב. מנין ליובאוויטש. ג. מנין ליאדי. ד .מנין סלאבאדע. בכולם היו מתפללים נוסח אדמו"ר הזקן. ועוד מנין אחד קטן היה בסלאבאדע לא רחוק מבית ר' אהרן ("ארע") קוגל דאקשיצער ששם היה מתפלל בימות החול. | ||
בכולם היו מתפללים נוסח אדמו"ר הזקן. ועוד מנין אחד קטן היה בסלאבאדע לא רחוק מבית ר' אהרן קוגל דאקשיצער ששם היה מתפלל בימות החול. | |||
בכל בית כנסת היו הגבאים מתחלפים בכל שנה ושנה. | בכל בית כנסת היו הגבאים מתחלפים בכל שנה ושנה. | ||
בש"ק בין מנחה למעריב היו חוזרים דא"ח אצל ר' אהרן | כולם היו הולכים לבית הכנסת להתפלל בכל הג' תפילות והיו לומדים עין יעקב בין מנחה למעריב משניות, לאחר מעריב שולחן ערוך. | ||
בבית הכנסת היו יהודים משכימי קום שהיו מגיעים בשעה מוקדמת ביותר. בתחילה כשבבית הכנסת עדיין היה חשוך, ישב יהודי שאמר את כל ספר התהילים בעל-פה וסביבו ישבו יהודים שאמרו אחריו את התהלים מילה במילה. בשעה ארבע, כשהחשמל החל לפעול התחילו ללמוד חסידות. ליד שולחן אחד ישב הרב שיינין, ולמד עם הציבור 'תורה אור' או 'ליקוטי תורה'. ליד שולחן שני ישב השוחט ר' יוחנן גורדון ולמד עם כמה חסידים כתבי דא"ח של הרבי הריי"צ. | |||
בש"ק בין מנחה למעריב היו חוזרים דא"ח אצל ר' אהרן ואצל המ"ץ. ר' משה חרנס ("משה'קע דער קליינער") היה חוזר דא"ח במנין שטאראסעלי. בשנים האחרונות חזר הרב שיינין במנין שטאראסעלי. | |||
אצל ר' ארע היה הסדר שבכל מוצאי שבת בימות החורף היו מתקבצים כל בני העיר לבית המדרש הגדול שלהם והיו שותים פאנץ', תערובת מים רותחים עם ספירט וסוכר. אחר כך היה לומד עמהם חסידות מספר תורה אור לרבנו הזקן. בשבתות של חודש חשון כשהיה בא חזרה מליובאוויטש, כי נהג לנסוע אל הרבי מהר"ש בחודש אלול ולשהות בליובאוויטש עד אחרי החג, היו עושים פאנץ' גדול מאד והיה חוזר לפניהם על המאמרים ששמע מהרבי.{{הערת שוליים|מסיפורי הנה"ח רבי זלמן שמעון דווארקין, שמועות וסיפורים חלל ב עמוד 50.}} | |||
פעם אחת כשהיה בליובאוויטש כמנהגו ונכנס אל הרבי מהר"ש אמר לו הרבי שמעתי שבדוקשיץ עושים פאנץ' ולומדים דא"ח, מה השייכות של פאנץ"' לדא"ח? מכאן ולהבא אל תעשו כן כשלומדים דא"ח צריכים ללמוד בלי פאנץ. | |||
כשחזר לדוקשיץ באו במוצאי ש"ק כל בני העיר והכינו פאנץ' גדול למען שמוע חזרת המאמרים. אמר להם רבי ארע את דברי הרבי שמכאן ולהבא לא יהיה שום פאנץ' בשעת הלימוד וחזר לפניהם על המאמרים בלי פאנץ'. לשבת הבאה נתמעטו הבאים וכה נתמעטו מזמן לזמן עד אשר בחודש אלול הבא נתמעטו לגמרי. כשבא רבי ארע לליובאוויטש ונכנס אל הרבי מהר"ש שאל אותו הרבי מה נעשה בעיר וסיפר לו מה שנעשה. אמר לו הרבי: אם כך עשו פאנץ' ושתו ובלבד שילמדו "תורה אור". | |||
עוד לפני שיצאה התקנה על התוועדות שבת מברכים, בדוקשיץ המנהג כבר נקבע. ההתוועדויות היו מתקיימות בביתו של ר' יוחנן גורדון ואצל ר' שמואל הויכמאן. | עוד לפני שיצאה התקנה על התוועדות שבת מברכים, בדוקשיץ המנהג כבר נקבע. ההתוועדויות היו מתקיימות בביתו של ר' יוחנן גורדון ואצל ר' שמואל הויכמאן. | ||
==י"ט כסלו | ==י"ט כסלו== | ||
נקודת השיא של השנה היתה י"ט כסלו. על כל העיירה היתה שפוכה שמחה של חג. האות הראשון של החג היה אי אמירת תחנון במנחה של ערב י"ט כסלו. בערב היו נערכות מסיבות קטנות בבתים פרטיים. בחדרים למדו חצי יום. המלמדים החסידיים היו מספרים לתלמידים את סיפור המאסר והשחרור של אדמו"ר הזקן. שם מיוחד קנה לעצמו בסיפוריו, ר' אפרים המלמד, חסיד של הרבי הרש"ב שחינך כמה דורות חסידים בתקופה של למעלה מארבעים שנה. | נקודת השיא של השנה היתה י"ט כסלו. על כל העיירה היתה שפוכה שמחה של חג. האות הראשון של החג היה אי אמירת תחנון במנחה של ערב י"ט כסלו. בערב היו נערכות מסיבות קטנות בבתים פרטיים. בחדרים למדו חצי יום. המלמדים החסידיים היו מספרים לתלמידים את סיפור המאסר והשחרור של אדמו"ר הזקן. שם מיוחד קנה לעצמו בסיפוריו, ר' אפרים המלמד, חסיד של הרבי הרש"ב שחינך כמה דורות חסידים בתקופה של למעלה מארבעים שנה. | ||
| שורה 33: | שורה 43: | ||
בין פרשה לפרשה, בין הסיפורים והשיחות שסופרו ודוברו בסעודה, שרו ניגונים חסידיים ומארשים שמחים. את כותל המזרח תפסו הניגונים "פדה בשלום" ו"שושנת חסידים" שכל הקהל שר בהתלהבות יוצאת מן הכלל. | בין פרשה לפרשה, בין הסיפורים והשיחות שסופרו ודוברו בסעודה, שרו ניגונים חסידיים ומארשים שמחים. את כותל המזרח תפסו הניגונים "פדה בשלום" ו"שושנת חסידים" שכל הקהל שר בהתלהבות יוצאת מן הכלל. | ||
==י"ב תמוז== | |||
כשהגיעו לדוקשיץ הידיעות אודות מאסרו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ בקיץ תרפ"ז הורה הרב לייב לארגן תעניות ציבור ואמירת כל ספר התהילים מדי יום. וכשהגיעה הידיעה על שחרורו של הרבי הריי"צ היתה השמחה בעיר עצומה. שנה לאחר מכן, בי"ב תמוז תרפ"ח שחל בשבת קודש התקיימה התוועדות חסידית גדולה בבית הכנסת. דבר נדיר למדי שכן בדרך כלל התקיימו ההתוועדויות בדוקשיץ בבתיהם הפרטיים של החסידים. במהלך ההתוועדות עלו ר' יוחנן גורדון והרב לייב על השולחן ורקדו בכל עוז. | |||
==ציפיה לגאולה== | |||
חסידי העיירה דוקשיץ עמדו בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית ושוחחו ביניהם על הגאולה הנכספת. בזה אחר זה הפליאו בתיאורי הניסים והנפלאות כפי שהצטיירו בעיני רוחם. נענה החנווני ואמר רבותי לא כך יהיה בימות המשיח האמינו לי הכול ייראה בדיוק כמו עכשיו אשכים בבוקר ואלך לתפילה בבית הכנסת ולאחר התפילה אצא לעבודה למכירת לחם וחלב בדיוק כמו היום. אלא מה? היום כשאני אומר בתפילה "ואהבת את ה' אלוקיך" איני חש דבר ואילו כשיבוא המשיח יתמלא ליבי בתשוקה גדולה, כך גם בענייני העבודה: היום כשאני מוסיף לקונה קצת יותר מהכמות עליה שילם כדי לא להיכשל באבק גזל לבי נצבט ואילו אז בזמן הגאולה אעשה זאת בעונג רב. {{הערת שוליים|ר' מענדל פוטרפס, העתיד כאן עמ' 100.}} | |||
==סופה של הקהילה== | ==סופה של הקהילה== | ||
ביום ח’ בתמוז תש”א, פלשו הנאצים את דוקשיץ ומיד פתחו במסע התנכלות ליהודי העיר. הם פרצו לבתי הכנסת חמסו והרסו מכל הבא ליד; הציתו את ספרי התורה ואת ספרי קודש, עקרו עצים בבית העלמין והפילום על המצבות. לאחר ההרס הרב שזרעו, החלו בהתעללות אכזרית ביהודי העיר. | ביום ח’ בתמוז תש”א, פלשו הנאצים את דוקשיץ ומיד פתחו במסע התנכלות ליהודי העיר. הם פרצו לבתי הכנסת חמסו והרסו מכל הבא ליד; הציתו את ספרי התורה ואת ספרי קודש, עקרו עצים בבית העלמין והפילום על המצבות. לאחר ההרס הרב שזרעו, החלו בהתעללות אכזרית ביהודי העיר. | ||
| שורה 42: | שורה 56: | ||
כשהוציאום לגיא ההריגה, ביקש הרב שיינין שהות של כמה דקות - ואלו ניתנו לו, ואז החל לומר וידוי במנגינה ערבה ובדביקות מיוחדת, כאשר מאות היהודים מצטרפים אליו. אחר כך החל לשיר את ניגון ההקפות של שמחת תורה, אמר “שמע ישראל” יחד עם כל הנוכחים, ונשמתם יצאה בקדושה ובטהרה. | כשהוציאום לגיא ההריגה, ביקש הרב שיינין שהות של כמה דקות - ואלו ניתנו לו, ואז החל לומר וידוי במנגינה ערבה ובדביקות מיוחדת, כאשר מאות היהודים מצטרפים אליו. אחר כך החל לשיר את ניגון ההקפות של שמחת תורה, אמר “שמע ישראל” יחד עם כל הנוכחים, ונשמתם יצאה בקדושה ובטהרה. | ||
==חסידים מדוקשיץ== | ==חסידים מדוקשיץ== | ||
* ר' חיים יצחק קוגל | |||
* ר' [[יקותיאל דייץ]] | * ר' [[יקותיאל דייץ]] | ||
* ר' [[שניאור זלמן שמוטקין]] | * ר' [[שניאור זלמן שמוטקין]] | ||
| שורה 49: | שורה 64: | ||
* ר' [[יוחנן גורדון]] | * ר' [[יוחנן גורדון]] | ||
* ר' [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)]] | * ר' [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)]] | ||
* הרב [[משה אקסלרוד]] | * הרב [[משה אקסלרוד]] (נולד בדוקשיץ תרנ"ג - נפטר בתל אביב תש"כ) | ||
* ר' [[שמריהו פלדמן]] (נולד בדוקשיץ תרע"ב - נפטר בכפר חב"ד תשנ"ט){{הערת שוליים|ספר התמימים חלק א עמ' קצז.}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[ניגון מדוקשיץ]] | * [[ניגון מדוקשיץ]] | ||