10,852
עריכות
אשה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "www.chabad.info/index.php" ב־"www.old2.ih.chabad.info/index.php") |
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
===מצוות תלמוד תורה=== | ===מצוות תלמוד תורה=== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק<REF>[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה] | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק<REF>[http://chabadlibrary.org/books/index.htm פ"א מהלכות תלמוד תורה]}} אשה אינה במצוות [[תלמוד תורה]], ואם למדה תורה יש לה שכר אבל לא שכר גדול כשכר האיש מפני שאינה מצווה ועושה, ואף על פי שיש לה שכר ציוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן, ואם מלמדה תורה שבעל פה הרי זה כאלו מלמדה תפלות, מפני שעל ידי זה נכנס בה ערמומית. | ||
ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים. | ומכל מקום גם הנשים חייבות ללמוד הלכות הצריכות להן לידע אותן, כמו דיני נדה וטבילה ומליחה ואיסור יחוד וכיוצא בהם, וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא וכל מצות לא תעשה של תורה ושל דברי סופרים שהן מוזהרות בהן כאנשים. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
הרבי עורר פעמים רבות את לימוד התורה אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חיבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}} | הרבי עורר פעמים רבות את לימוד התורה אצל נשים ופעם התבטא הרבי שההלכות שנשים חיבות בהן רבות כל כך שהלוואי שכל הגברים היו יודעים אותן.{{מקור}} | ||
בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).<REF>שלשלת היחס עמ' 35. | בנוגע לחיובן בתלמוד תורה, הורה הרבי להוסיף בשיעורי תורה, ולהתחיל בדברים שהלימוד בהם קל יותר כגון בעין יעקב (אגדות שבתורה).<REF>שלשלת היחס עמ' 35.}} כמו"כ הרבי אף תיקן בלימוד [[הרמב"ם היומי]] שיעור מיוחד לנשים בספר המצוות. | ||
יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן <REF>חידושים ובאורים בש"ס, ירושלים 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב | יחד עם זאת הסביר הרבי, ובכך הוא מתנגד לאמירות מפורשות בתלמוד ובפוסקים, את חיובן של הנשים ללמוד תורה אף מעבר להלכות הצריכות להן <REF>חידושים ובאורים בש"ס, ירושלים 1979, סימן כז, עמ' ריז-רכג; לקוטי שיחות, כרך יד, עמ' 44-37. שם, עמ' 155-148; חידושים ובאורים בש"ס, סימן ב, עמ' ג-יב}} כי הקשר שלהן עם התורה הוא מהותי ודורש עיסוק בה. זוהי הסיבה לכך שגם נשים מברכות ברכות התורה ב[[ברכות השחר]]. | ||
בימינו, כאשר נשים לומדות לימודי חול, עודד הרבי להרחיב ביותר את לימודי הקודש לנשים.{{מקור|בשיחה עם האדמו"ר מבעלז}} ואף יותר מכך, הרבי הסביר שיש ללמד נשים את הטעמים שמאחורי ההלכות עד ה״שקלא וטריא״ (לימוד גמרא ממש!), לימוד שיש בו עונג. זאת משום שעדיף שה״ערמומית״ שעשויה להתפתח בנשים תצמח מלימוד זה ויהיו לאישה כשרונות ברוח התורה הקדושה מאשר מהיחשפותה לתרבות הכללית. <REF>התוועדויות, תש"ן, כרך ג, עמ' 173. וראו עוד למשל: אגרות קודש,כרך ז, עמ' 247 ; שם, כרך יד, עמ' 99 . ראה גם את התיחסותו החיובית ללימודי גמרא של מבוגר עם נערה בת 11: אגרות קודש, כרך יד, עמ' 99. | בימינו, כאשר נשים לומדות לימודי חול, עודד הרבי להרחיב ביותר את לימודי הקודש לנשים.{{מקור|בשיחה עם האדמו"ר מבעלז}} ואף יותר מכך, הרבי הסביר שיש ללמד נשים את הטעמים שמאחורי ההלכות עד ה״שקלא וטריא״ (לימוד גמרא ממש!), לימוד שיש בו עונג. זאת משום שעדיף שה״ערמומית״ שעשויה להתפתח בנשים תצמח מלימוד זה ויהיו לאישה כשרונות ברוח התורה הקדושה מאשר מהיחשפותה לתרבות הכללית. <REF>התוועדויות, תש"ן, כרך ג, עמ' 173. וראו עוד למשל: אגרות קודש,כרך ז, עמ' 247 ; שם, כרך יד, עמ' 99 . ראה גם את התיחסותו החיובית ללימודי גמרא של מבוגר עם נערה בת 11: אגרות קודש, כרך יד, עמ' 99.}} הרבי מחדש שאישה שנהנית מלימוד התורה האמירה ש״...כאילו מלמדה תיפלות״ כבר אינה חלה עליה! הזמנים השתנו והיום גם בנות, כמו הבנים, רוצות לדעת את הטעמים. עוד הוסיף כי מי שמלמד ביתו רק את הרמה הפשוטה שבמקצועות הקודש-הוא זה שמלמדה תיפלות וכדי להיפטר מתיפלות זו חובה ללמד את הבנות בצורה מעמיקה ורחבה יותר. | ||
אמירות כאלו הן מהפכה של ממש בעולם היהודי. | אמירות כאלו הן מהפכה של ממש בעולם היהודי. | ||
====לימוד חסידות==== | ====לימוד חסידות==== | ||
האדמו״ר הריי״צ החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את התורה שבע״פ בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן{{הערה|1אגרות קודש של האדמו״ר הריי״צ, כרך ד׳, עמ׳ 13 | האדמו״ר הריי״צ החל בהפצת שיחותיו בשפת היידיש כדי שגם נשים ובנות תלמדנה את התורה שבע״פ בכלל ואת החסידות בפרט. הוא עודד את הנשים להפיץ את שיחותיו וללמד אותן לחברותיהן ומכרותיהן{{הערה|1אגרות קודש של האדמו״ר הריי״צ, כרך ד׳, עמ׳ 13}} | ||
לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.<REF>התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228. | לימוד החסידות הוא חלק מחיובן של הנשים לפי שמצוות אלו [[אמונה]] בה' [[ואחדות ה']] ו[[אהבת ה']] [[יראה|ויראתו]] וכו' הן מצוות תמידיות שחובה על כל אחד ואחת מישראל לקיימם וממילא ללמדם. מסיבה זו ומסיבות נוספות פוסק הרבי כי חובה על נשים ללמוד חסידות. הרבי עודד זאת ואף האיר על מעלות מסוימות בלימוד חסידות אצל נשים יותר מהגברים.<REF>התוועדויות, תשמ"ח, חלק א, עמ' 228.}} | ||