10,833
עריכות
מ
החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – " ז"ל" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== משנה אחרונה == | == משנה אחרונה == | ||
מקובל מרבותינו<REF>ראה מבוא לספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, עמ' נה ואילך. | מקובל מרבותינו<REF>ראה מבוא לספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, עמ' נה ואילך.}} כי את הסידור ערך בסוף ימיו, לאחר שחזר בו מכמה מפסקיו, והיא המשנה אחרונה לגבי מה שםסק בשולחן ערוך. אחת מהסיבות לחזרתו מפסקיו, היא מכיון שבשולחן ערוך נדחק מאוד שלא לדחוק את דברי המגן אברהם, מה שאין כן בסוף ימיו שהוסיף חכמה העמיד על דעתו הקדושה לחלוק עליהם אפילו להקל בכל מה שלא נראה ליה, וכידוע שבפירוש שמעו ממנו שחוזר במה שנתן נאמנות להמגן אברהם יותר מדאי.<REF>שו"ת דברי נחמיה או"ח סימן כ"א. וכ"כ גם בשו"ת צמח צדק. מובא בהערות להקדמת בני אדה"ז לשול"ע אדה"ז, הוצאת קה"ת.}} | ||
כמה מפסקיו הידועים ביותר הם אלו שחזר בו מפסקיו בסידור. כמו זמן קריאת שמע, שפסק כשיטת הגר"א בסידור, דלא כמו שיטת המג"א כמותה פסק בשו"ע. וכן לענין זמן השקיעה, שפסק בסידור כשיטת הגאונים, דלא כמו שפסק בשו"ע כשיטת רבינו תם. פסק נוסף שלו הוא לענין להחמיר בבישול דבר שנמס, שפסק בשו"ע (סימן שי"ח) שמותר. | כמה מפסקיו הידועים ביותר הם אלו שחזר בו מפסקיו בסידור. כמו זמן קריאת שמע, שפסק כשיטת הגר"א בסידור, דלא כמו שיטת המג"א כמותה פסק בשו"ע. וכן לענין זמן השקיעה, שפסק בסידור כשיטת הגאונים, דלא כמו שפסק בשו"ע כשיטת רבינו תם. פסק נוסף שלו הוא לענין להחמיר בבישול דבר שנמס, שפסק בשו"ע (סימן שי"ח) שמותר. | ||