10,833
עריכות
אחשוורוש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של הנחה
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אחשוורוש''' היה ה[[מלך]] פרס בתקופת גלות ישראל לאחר חורבן בית ראשון. מלכותו התפרסה על מאה עשרים ושבע מדינות מהודו ועד כוש.{{הערה|אסתר א, א.}} בדברי | '''אחשוורוש''' היה ה[[מלך]] פרס בתקופת גלות ישראל לאחר חורבן בית ראשון. מלכותו התפרסה על מאה עשרים ושבע מדינות מהודו ועד כוש.{{הערה|אסתר א, א.}} בדברי חז"ל{{הערה|מגילה יא, א.}} הוא מתואר כמלך ש'משל בכיפה' כלומר, ששלט ומלך על העולם כולו. | ||
אחשוורוש הוא דמות מרכזית בסיפור [[מגילת אסתר]] כש[[בני ישראל]] היו תחת ממלכתו: בסעודותיו ההמוניות, בנישואיו עם אסתר המלכה היהודייה ובגזירת ההשמדה בשנת שלשת אלפים שלש מאות תשעים ושתיים ([[ג'שצ"ב]]) ליצירה כשנתן יד לגזרות [[המן]] שביקש להשמיד את כל היהודים ובפעולתם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]] אירע הנס ובטלה הגזירה, שלזכרה אנו חוגגים את [[חג הפורים]]. | אחשוורוש הוא דמות מרכזית בסיפור [[מגילת אסתר]] כש[[בני ישראל]] היו תחת ממלכתו: בסעודותיו ההמוניות, בנישואיו עם אסתר המלכה היהודייה ובגזירת ההשמדה בשנת שלשת אלפים שלש מאות תשעים ושתיים ([[ג'שצ"ב]]) ליצירה כשנתן יד לגזרות [[המן]] שביקש להשמיד את כל היהודים ובפעולתם של [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה]] אירע הנס ובטלה הגזירה, שלזכרה אנו חוגגים את [[חג הפורים]]. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בתיאור מלכותו של אחשוורוש ישנם כמה פסוקים בתנ"ך בתחילת מגילת אסתר{{הערה|א, א-ב.}} | בתיאור מלכותו של אחשוורוש ישנם כמה פסוקים בתנ"ך בתחילת מגילת אסתר{{הערה|א, א-ב.}} | ||
{{ציטוט|תוכן=וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.|מרכאות=כן}} | {{ציטוט|תוכן=וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.|מרכאות=כן}} | ||
פירושים ותיאורים נאמרו על ידי | פירושים ותיאורים נאמרו על ידי חז"ל אודותיו ומיוסדים על פסוקים אלו. | ||
===מלכותו=== | ===מלכותו=== | ||
אחשוורוש החל למלוך בשנת שלשת אלפים שצ"ב ליצירה והוא מלך תחת כורש מלך פרס שהיה ממלא מקום דריוש מלך מדי שכבש המלוכה מאת בלשצר מלך בבל.{{הערה|סדר הדורות.}} | אחשוורוש החל למלוך בשנת שלשת אלפים שצ"ב ליצירה והוא מלך תחת כורש מלך פרס שהיה ממלא מקום דריוש מלך מדי שכבש המלוכה מאת בלשצר מלך בבל.{{הערה|סדר הדורות.}} | ||
בדברי | בדברי חז"ל נמצאים מדרשות חלוקות בקשר ליחוסו. בגמרא מגילה (יא, א) דרש רב את התיבה "המולך" ופירשו ש"מלך מעצמו" כלומר ש"לא היה מזרע המלוכה"{{הערה|רש"י שם.}} ומלכותו הייתה או בשל כישוריו המלכותיים. ולשיטה אחרת בגמרא שם, שילם על כך בממון רב ונהיה מלך.{{הבהרה|למי שילם וכו' - יש לחפש בדבחז"ל בראשונים הרחבה בזה.}} | ||
מלכותו נמשכה ארבע עשרה שנים{{הערה|מגילה יא, ב. וראה ביאור רש"י שכן מוכח מהכתובים וכן כתב בסדר עולם פרק כט וראה בספר צמח דוד (שצ"ב).}} | מלכותו נמשכה ארבע עשרה שנים{{הערה|מגילה יא, ב. וראה ביאור רש"י שכן מוכח מהכתובים וכן כתב בסדר עולם פרק כט וראה בספר צמח דוד (שצ"ב).}} | ||
===הפסקת בנין המקדש=== | ===הפסקת בנין המקדש=== | ||
בשנה הראשונה למלכות כורש שלח מיהודי בבל שיעלו לארץ ישראל לבנות הבית והם עלו והחלו בבניינה. ובתחילת מלכותו של אחשוורוש כתבו הגוים ששדרו בארץ ישראל כתב שטנה לאחשוורוש על היהודים שרצונם למרוד במלכותו ושלח אגרת לארץ ישראל על ביטול מלאכת הבנייה.{{הערה|עזרא ד.}} כעבור שנים כאשר ביקשה אסתר מאחשוורוש אודות עמה בני ישראל אמר אחשוורוש "עד חצי המלכות ותעש" מפרשים | בשנה הראשונה למלכות כורש שלח מיהודי בבל שיעלו לארץ ישראל לבנות הבית והם עלו והחלו בבניינה. ובתחילת מלכותו של אחשוורוש כתבו הגוים ששדרו בארץ ישראל כתב שטנה לאחשוורוש על היהודים שרצונם למרוד במלכותו ושלח אגרת לארץ ישראל על ביטול מלאכת הבנייה.{{הערה|עזרא ד.}} כעבור שנים כאשר ביקשה אסתר מאחשוורוש אודות עמה בני ישראל אמר אחשוורוש "עד חצי המלכות ותעש" מפרשים חז"ל שכוונתו ב"חצי המלכות" הייתה שלא יתן לבנות המקדש.{{מקור|מגילה?????}} | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ולפיכך נרמז שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, בשמו של אחשורוש - מלך בשר ודם שמשל בכיפה. ודרשו רבותינו; "אחשורוש" - שאחרית וראשית שלו. וכן בזהר "בכל אתר המלך סתם דא קב"ה", אף על פי שלהלכה אין להם דין של שם-קודש או כינוי. וכן כל המסופר אודות אחשורוש, רומז לענינים בסדר ההשתלשלות שלמעלה. | ולפיכך נרמז שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, בשמו של אחשורוש - מלך בשר ודם שמשל בכיפה. ודרשו רבותינו; "אחשורוש" - שאחרית וראשית שלו. וכן בזהר "בכל אתר המלך סתם דא קב"ה", אף על פי שלהלכה אין להם דין של שם-קודש או כינוי. וכן כל המסופר אודות אחשורוש, רומז לענינים בסדר ההשתלשלות שלמעלה. | ||
מכיון ששרשו העליון של אחשורוש - מלך גוי ורשע - היה גבוה ביותר, כנ"ל, הרי על ידי עבודת בירור הניצוצות שעשו מרדכי ואסתר בקליפה קשה זו - ותיקונה, הצליחו לגלות אור עליון ביותר, מלכותו של הקב"ה בעולם, ש"קיימו וקיבלו היהודיים עליהם ועל זרעם", ואמרו | מכיון ששרשו העליון של אחשורוש - מלך גוי ורשע - היה גבוה ביותר, כנ"ל, הרי על ידי עבודת בירור הניצוצות שעשו מרדכי ואסתר בקליפה קשה זו - ותיקונה, הצליחו לגלות אור עליון ביותר, מלכותו של הקב"ה בעולם, ש"קיימו וקיבלו היהודיים עליהם ועל זרעם", ואמרו חז"ל: "קיימו מה שקיבלו כבר" - במעמד הר סיני, והיתה קבלת התורה מחדש, ובאופן נעלה יותר מסיני, היינו, בלי הכפיה שהיתה בסיני - שכפה עליהם הר כגיגית וכו'. ומסירות נפש זו הביאה למחיית [[עמלק]] (תלית המן ובניו), עד שאפילו רבים מעמי הארץ מתיהדים. | ||
חשיבותם הרוחנית של ימי הפורים - שזכינו להם, מודגשת בכך שאפילו היום הקדוש - [[יום הכפורים]], הוא רק "כפורים" - כמו פורים. ו"מסמך גאולה לגאולה" גאולת פורים נסמכת לגאולה שב[[ניסן]] - "בניסן עתידין להגאל". | חשיבותם הרוחנית של ימי הפורים - שזכינו להם, מודגשת בכך שאפילו היום הקדוש - [[יום הכפורים]], הוא רק "כפורים" - כמו פורים. ו"מסמך גאולה לגאולה" גאולת פורים נסמכת לגאולה שב[[ניסן]] - "בניסן עתידין להגאל". | ||